העליון מרחיב אחריות רופאי שיניים שכירים

ניתן להעניש משמעתית רופאי שיניים שכירים על ליקויים המתגלים במרפאות בהן הם עובדים, ואין לטעון שהאחריות מוטלת אך ורק על בעלי המרפאות. כך קובע (יום ג', 11.3.14) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.

הנדל דחה את בקשתו של ד"ר עמנואל ורטניק לערער על השעייתו לחודש בשל שורה ארוכה של ליקויים חמורים שהתגלו במרפאת השיניים בה עבד כשכיר. בביקורות שנערכו במרפאה היה זה ורטניק, ולא הבעלים, שליווה את מפקחי משרד הבריאות, מציין הנדל ומוסיף:

"נסיבות המקרה לפיהן המבקש נכח במרפאה על בסיס יומי בתפקידו כרופא שיניים, עת היה מודע לליקויים במרפאה ובחר להתעלם מהסנקציות שהוטלו על המרפאה כגון צו הסגירה מעמידות אותו במרכז הפעילות מבחינה מעשית ומבחינת אחריותו כרופא למתרחש במרפאה. מכאן שהרשעתו של המבקש בעבירה משמעתית זו מוצדקת ועונה על האינטרס הציבורי, אף אם המדיניות עד כה הייתה להגיש קובלנות במקרים דומים כנגד בעלי ומנהלי המרפאות בלבד.

"...במקרה שלפני ידע המבקש כי על המרפאה הוטל צו סגירה ושהיא פועלת ללא רישיון. המבקש המשיך ביודעין לעבוד בה, על-אף איסורים מפורשים אלו. אין להשלים עם מקרה בו רופא שיניים ממשיך לעבוד במרפאה כאשר הוא יודע שבעליה אינו סר למרות החוק בטענה שהתקנות אינן מיועדות לרופאי השיניים. יש בכך פגיעה קשה בטוהר המקצוע ובאמון הציבור בו.

"חמור מכך, המבקש ידע על קיומם של ליקויים חמורים במרפאה, המסכנים את בריאות וחיי מטופליו, אך המשיך לעבוד בה. בכך מעל המבקש באמון שנתנו בו מטופליו, הואיל ולא עמד בחובתו להקפיד על כך שהטיפול יינתן בתנאים נאותים. אמון הציבור נובע בין היתר מהפיקוח ההדוק ומהכללים הרבים החלים על העוסקים ברפואה.

"זאת ועוד, ברפואת השיניים קיימת חשיבות מיוחדת לשמירה על נורמות, היות שלרוב מדובר במרפאות שאינן במסגרת מוסדית כגון בתי-חולים. את העובדה כי ככל הידוע לא נגרם נזק למי ממטופליו של המבקש ניתן לזקוף אך לזכות המזל. אין בכך להפחית מעוצמת ההפרה". את ורטניק ייצג עו"ד גיל איכבום.