ערעורים הדדיים בעניינה של עו"ד נילי שץ

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על קולת עונשה של עו"ד נילי שץ (40). מנגד, הגישה שץ ערעור על חומרת עונשה.

עו"ד שץ הורשעה בבית משפט השלום בב"ש בקבלת תגמולי ביטוח במרמה מחברת הביטוח הפניקס בסכום של כ-50,000 שקלים בהציגה מצג שווא בפני המשטרה ובפני הפניקס לפיו מכוניתה נגנבה.

בפועל הרכב נלקח מרשותה בהסכמתה על-ידי שני אנשים אחרים עימם קשרה קשר מבעוד מועד להונות את הפניקס. בית משפט השלום גזר על שץ עונש של 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 2,000 שקלים.

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין החליט להשעותה מחברותה בלשכת עורכי הדין למשך 3 חודשים, והטיל עונש השעיה מותנה של 5 שנים למשך 5 שנים. בית הדין המחוזי סבר כי עו"ד שץ כבר נענשה בכך ששמה פורסם בעיתונות ובכך שנאלצה לפרוש מתפקידה כמנכ"ל ועד מחוז הדרום בלשכת עורכי הדין, והיא גם הפסידה לקוח מרכזי שלה (הלשכה לסיוע משפטי).

ועדת האתיקה הארצית ערערה על קולת העונש בפני בית הדין המשמעתי הארצי. בית הדין הארצי סבר כי מדובר בעבירות המשחירות ומבזות את מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור, וכי פסק הדין הפלילי של בית משפט השלום הקל עם שץ בשל הציפייה כי תוענש בדין המשמעתי.

אולם בהתחשב בכך שעו"ד שץ סיימה את נשיאת העונש שהוטל עליה, החליט בית הדין הארצי להסתפק בגזירת עונש השעיה לתקופה נוספת של 3 חודשים וכן 5 שנות השעיה על תנאי למשך 3 שנים. בית הדין קבע כי ריצוי העונש הנוסף יחל ביום 1.3.14.

ועדת האתיקה ארצית של הלשכה טוענת בערעורה על קולת העונש כי היה מקום להחמיר עם עו"ד שץ הרבה יותר וכי עונש של 6 חודשי השעיה בפועל אינו עולה בקנה אחד עם חומרת העבירות בהן הורשעה וגם לא עם רמת הענישה הנהוגה בפסיקה המשמעתית בעבירות שכאלה.

בערעור שהוגש באמצעות עו"ד דקלה קליין-יונה נטען כי שץ הפכה במעשיה מגורם הנמנה עם מייצגי החוק למי הנוהגת כאחרונת העבריינים, וכי היא פגעה בתדמיתו של מקצוע עריכת הדין כמקצוע של אמינות והגינות. אשר על כן מתבקש בית המשפט המחוזי להרחיק את עו"ד שץ משורות לשכת עורכי הדין לתקופה משמעותית אשר תימדד בשנים.

מנגד, עו"ד שץ מבקשת בערעורה על חומרת עונשה להסתפק בעונש ההשעיה של 3 חודשים אותו הספיקה כבר לשאת. לדבריה, מדובר במעידה חד-פעמית לפני כ-8 שנים עליה היא מתייסרת עד היום. לטענתה, מדובר היה באירוע של התפתות חד-פעמית ובהחלטה מוטעית שהרווח בצידה היה אלפי שקלים בודדים, וכי היא השיבה את הכסף ומאז האירוע היא חיה בקלון ובהשפלה.

עו"ד שץ סבורה כי אין מחלוקת על כך שהיא אינה נופלת לגדר מי שניתן לומר שיש לו אופי פגום, העדר שליטה ביצר או תפישה אתית מעוותת של תפקוד עורך הדין והחוק בחברה.

בערעור נאמר עוד כי אין ולא הייתה לעבירה כל זיקה למקצוע עריכת הדין וכי יש להתחשב בעובדה כי המערערת סיימה לרצות את עונש ההשעיה שהוטל עליה.