רשתות אינן מסמנות כדין מזון רגיש בתפזורת

תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית, בהיקף מוערך של 124 מיליון שקלים, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד רשתות המזון קו אופ, מגה, שופרסל, שיווק השקמה רמי לוי, טיב טעם יינות ביתן וכל בו חצי חינם. זאת בטענה כי הן אינן ממלאות אחר חובותיהן בדין לספק לצרכן מידע מפורט על אודות המזון הרגיש הנמכר בתפזורת, דוגמת גבינות, בשר, עוף, נקניקים, סלטים וכיוצא בזה.

מדובר במידע על-אודות יצרן, רכיבים, תאריך אחרון לשימוש וסימון תזונתי. וזאת על גבי שלט ליד המזון במקום בולט לעין או באמצעות הצבת שלט גדול ומאיר עיניים המודיע על זכות הצרכן לדרוש מיוזמתו לקבל מידע זה.

לדברי חמשת התובעים, כאשר מדובר במזון רגיש הנמכר בתפזורת, דוגמת בשר טחון, חובה לציין את התאריך האחרון לשימוש על גבי אריזת המזון, ובכל הנוגע לפרטי שם המזון, שם היצרן או היבואן או המשווק, חובה לציין מידע זה בשלט ליד המזון או על גבי אריזתו, ולא ניתן להסתפק במסירת מידע לצרכן על-פי דרישתו. אולם הנתבעות אינן ממלאות אחר חובותיהן בדין לנהוג בדרכים הללו.

לדברי התובעים, המידע האמור מצוי בידיעתן של הנתבעות שכן המזון הרגיש בתפזורת מוצא ונמכר מתוך אריזות המסומנות כדין, עליהן רשום כל המידע הדרוש, ואולם הן מבכרות להסתיר מידע זה מציבור הצרכנים, ואין כל סיבה של ממש מדוע לא ימסרו הנתבעות את מלוא המידע הנחוץ לציבור הצרכנים.

לדברי התובעים, בהיעדר התאריך האחרון לשיווק של המזון הרגיש הנמכר בתפזורת, קרה לא פעם שהם הקדימו לזרוק לפח מוצרי מזון רגיש מחשש שפג תוקפם עוד בטרם נצרכו עד תום. בנוסף במספר מקרים הם חשו במראה או בריח כי מוצרי המזון הרגיש התקלקלו טרם שנצרכו עד תומם ומבלי שידעו כי מועד תפוגתם מתקרב. חמור מהכול וגם זאת אירע לא פעם שהתובעים ובני משפחתם נאלצו לצרוך מוצרים שכבר התקלקלו בשל העובדה כי למדו על כך רק לאחר שחשו בטעמם ו\או בריחם המבאיש.

לטענת התובעים, באמצעות עו"ד רם גורודיסקי, לו היו הנתבעות נוהגות כדין ומסמנות את התאריך האחרון לשימוש הם היו רוכשים פחות מהמוצרים ו\או מקדימים לצרוך אותם ו\או לזרוק אותם כאשר פג תוקפם.

בנוסף, לו היו הנתבעות מציינות ו\או מציגות את רכיבי המזון הרגיש ומסמנות את סימונו התזונתי, יכולים היו התובעים ויתר ציבור הצרכנים להשוות בין המוצרים ולרכוש את אלו התואמים את העדפותיהם האישיות.

בתביעה נאמר כי העובדה שהמזון הרגיש בתפזורת אינו מסומן בסימון תזונתי ורכיביו אינם מפורטים מקשים מאוד על ההשוואה עד הפיכתה לבלתי אפשרית.

אשר על כן מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות לפצות את הצרכנים בגין נזקיהם הבאים לידי ביטוי בעוגמת נפש ואי נוחות. זאת עקב היעדרו של המידע באשר למועד האחרון לשימוש של המזון הרגיש והיעדר ציון רכיבי המזון הרגיש וסימונו התזונתי.

בנוסף, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות לסמן את המזון הרגיש כפי הנדרש בדין, וכן לאסוף את כל המזון הרגיש שיצא משליטתן בהם לא מופיע סימון זה.