העליון: לתת את הדעת על הליך סרק פלילי

"המקרה שבפנינו מדגים את התופעה של ניהול הליך סרק ממושך, בבחינת 'אין מה להשיב' (no case to answer) במהופך, תופעה מוכרת לכל שופט היושב על מדין בפלילי. לתופעה זו השלכות של ממש על העומס במערכת המשפט, יש ליתן עליו את הדעת ונותיר את הדברים לעת מצוא". כך אומר (27.2.14) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

עמית ציטט דברים שאמר בפסק דין קודם, בהתייחסו לערעורו של ניקולאי דורושב על הרשעתו באונס וברצח של נערה בת 15 בספטמבר 2009. "מלכתחילה לא היה ממש בהגנתו של המערער, ואין ממש גם בערעור", הוא אומר, אם כי אינו קובע כיצד יש לנהוג במקרים כאלו.

השופטת דפנה ברק-ארז התייחסה לבעיה אחרת שעלתה בהליך, כאשר התברר שדורושב לא הוזהר במועד בידי המשטרה. לדברי ברק-ארז, "דומה שלצד ההוקרה שהמשטרה ראויה לה על פענוחם המהיר של הפשעים, יש לחזור ולהדגיש את החשיבות הנודעת להטמעתה של החובה להזהיר את מי שהנסיבות יוצרות כנגדו חשד סביר בקרב כל שדרות המשרתים במשטרה.

"במקרה שבפנינו, ניתן להתרשם כי על-רקע שקריו של המערער והתנהגותו כמכלול וכן לנוכח העובדה שמסר לחוקריו כי המנוחה נפטרה והוא מוביל אותם לגופתה עוד לפני הגעתם לזירת הפשע קרוב לוודאי שהיה ראוי לראות בו חשוד במועד מוקדם יותר מזה שבו הוזהר הלכה למעשה לגבי זכות השתיקה העומדת לו ולזכותו להיוועץ בעורך דין". עם זאת מדגישה ברק-ארז, כי אין בכך כדי לסייע לדורושב, בשל מכלול הראיות המוכיחות את פשעו הנורא (כהגדרתה).

המשנה לנשיא מרים נאור הסכימה עם עמית. את דורושב ייצגו עוה"ד דוד ירון ואורטל גרנות-גבאי, ואת המדינה - עו"ד מאיה חדד.