חברת 'וש טלקנל בע"מ', הידועה יותר כערוץ 9 - 'ישראל פלוס', הערוץ הייעודי בשפה הרוסית, עתרה (יום ה', 20.11.03) לבג"צ נגד שר התקשורת והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, בטענה שהמועצה ומשרד התקשורת אינם עושים די, על-מנת לאכוף את ההגבלה המוטלת על פרסומות המיועדות לקהל ישראלי, אשר משודרות בערוצים הזרים דוברי רוסית, כדוגמת RTV ו-ORT.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין דב אברמוביץ' ושלומית אגמון ממשרד שמרון, מלכו, פרסקי ושות', נטען כי שידור הפרסומות נעשה בניגוד לכללים שהתקינה הרשות השנייה. העותרת מבקשת מבית המשפט להוציא צו על-תנאי, המורה לשר התקשורת ולמועצה לשידורי כבלים ולווין ליישם את החוק והתקנות ולהפסיק את פעילותם הבלתי חוקית של הערוצים הזרים דוברי הרוסית.
העותרת טוענת, כי הערוצים האמורים "הינם ערוצי בידור בשפה הרוסית, הנקלטים בישראל הן באמצעות צלחות לווין פרטיות והן באמצעות המערכות של חברות הכבלים והלווין. אף ששידורי הערוצים הללו מועלים ללווין מחוץ לתחומי מדינת ישראל, הרי שבפועל, שידוריהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל כפי שניכר, בין היתר, מההיקף העצום של פרסומת ישראלית המשודרת בהם, מהתכנים הישראליים המשודרים בחלק מהם ומהעובדה שתכניות המשודרות בחלק מן הערוצים הללו מופקות בישראל".
חוק התקשורת (בזק ושידורים) אוסר על קיום שידורי טלוויזיה באמצעות לווין המיועדים לציבור בישראל, בין שהשידור נעשה מתוך ישראל ובין שנעשה מחוצה לה. החוק קובע עוד, כי "שידורים הכוללים בדרך כלל פרסומות עבור מוצרים או שירותים המשווקים בישראל, או הכוללים תנאי מכירה מיוחדים לישראל, חזקה עליהם כי הם מיועדים לציבור בישראל. על-פי הוראה זו", טוענים העותרים, "יש לראות, איפוא, בשידור קבוע של תשדירי פרסומת ישראליים סממן מובהק לציבור היעד של השידורים".
כלל 4 לכללים שהתקינה המועצה, מצמצם את ההוראות הללו ל"ערוצים העצמיים" של חברות הכבלים והלווין. על-פי הכללים, שידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל ייחשבו אף הם כ"ערוצים עצמיים". היינו, ככלולים בגדר האיסור של פרסומת מסחרית. הכלל אף קובע רשימה בלתי סגורה של נסיבות, או אינדיקציות, אשר בהתקיים כל אחת מהן לגבי שידורי ערוץ כלשהו, קמה חזקה כי אותם שידורים מיועדים לציבור בישראל וממילא כלולים בגדר איסור הפרסומת.
העותרת טוענת, כי "ערוץ המחזיק מערך קבוע של אנשי הפקה, שיווק וניהול בישראל, המפיק דרך קבע הפקות בישראל, אשר חלק מתכניו מיועדים באופן מובהק לציבור בישראל, וכן ערוץ המשדר פרסומות ישראליות דרך קבע בהיקפים ניכרים, מבחינה כמותית ובוודאי מבחינה איכותית, הינו ערוץ ששידוריו מיועדים לציבור בישראל במובן סעיף 6מד לחוק התקשורת ובמובן סעיף 4(ז) לכללים, גם אם הוא עושה מאמצים... שלא להיכנס באופן טכני לגדר אחת החזקות המנויות בסעיף".
"התוצאה של הימנעות המועצה מהפסקת הפרסומת הישראלית בערוצים הרוסיים היא, שהעותרת - המחוייבת בהשקעות מינימליות בערוץ בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה, בהשקעות מינימליות בהפקות מקור, בהפקת מהדורת חדשות בעלות גבוהה ובמחוייבויות רגולטוריות רבות נוספות, הן על-פי רשיונה והן על-פי הדין - נאלצת להתחרות בתחרות בלתי שוויונית מול הערוצים הרוסיים, אשר אינם כבולים במחוייבויות כלשהן".
יו"ר 'ישראל פלוס', פנחס כהן, אמר אמש כי "חוק התקשורת אוסר על פרסומת ישראלית בערוצי הכבלים והלויין, למעט גופים שקיבלו רישיון לכך. בידי השר והמועצה לשידורי כבלים ולווין הכלים הדרושים, על-מנת לנקוט בפעולה המתבקשת ולהפסיק את הפרסומת הישראלית הבלתי חוקית של אותם ערוצים זרים דוברי רוסית".
"בפועל", אומר כהן, "למרות כוונותיה, המועצה לא עשתה די. לצערינו, במשך שנה אחת מאז עלייתו של הערוץ לאוויר, לא הצליח משרד התקשורת לטפל בנושא באופן יעיל ולפיכך נאלצנו לעתור לבג"צ".
מנכ"לית הערוץ, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', אמרה כי "ערוץ ישראל פלוס, משדר בהתאם לרישיון שניתן לו כדין והמטיל עליו התחייבויות כבדות, לרבות התחייבות להשקעה מינימלית של עשרות מיליוני שקלים לשנה בערוץ, התחייבות להשקעה מינימלית בהפקות מקור, התחייבות להפקת שידורי חדשות, התחייבות למתן ערבות למדינה ועוד".
לדברי שמאלוב-ברקוביץ', הימנעות המועצה מלפעול כנגד הפרסומת הישראלית בערוצים הזרים דוברי הרוסית, יצרה אפליה חמורה. עיוות זה גורם לכך שערוץ 'ישראל פלוס' - למרות שידוריו האיכותיים והרייטינג המכובד שהצליח לגרוף בקרב קהל היעד שלו - נמנע ממנו לממש את הפוטנציאל העסקי שלו.
עתירה נגדית לעתירת ערוץ RTV
יצויין, כי מדובר בעתירה נגדית לזו שהוגשה לבג"צ בחודש אוגוסט, על-ידי ערוץ RTV הרוסי (בג"צ 6962/03), וישראל פלוס אף מבקשת לאחד את הדיון בעתירות. העתירה של RTV דרשה מבג"צ להורות למועצת הכבלים והלווין להסיר את המגבלות להיקף הפרסומות הישראליות המשודרות בו, אשר עומד כיום על 25% מכלל הפרסומות. לאור טענות 'ישראל פלוס', כי מגבלה זו אינה מאפשרת לו לעמוד ביעדיו העסקיים, קיימה המועצה בשבועות האחרונים שימוע להמלצה חדשה בנידון, הגורסת כי היקף הפרסומות למוצרים ושירותים המיועדים לקהל ישראלי בערוצים הזרים, יוגבל ל-15% בלבד.
השימוע הסתיים ביום ראשון השבוע, אך המועצה טרם פירסמה את החלטתה. בג"צ ידון בעתירת RTV ב-4 בדצמבר, וסביר להניח כי במעמד זה תידון גם העתירה הנגדית של 'ישראל פלוס'.
עוד טוען ערוץ RTV, כי הגבלת הפרסומות מאיימת על התכנית העיסקית של הערוץ הרוסי העצמאי, באופן העלול לגרום להפסקת קליטת שידורי ערוץ RTV אינטרנשיונל בישראל. לדברי העותרים, פירשה מועצת הכבלים באופן מוטעה את הכללים החדשים בחוק, והחלטתה לשמור על שמים נקיים מתחרות זרה מחו"ל - מהווה פגיעה בזכויות הבסיסיות המוקנות לכל אישיות משפטית.
באם יוגבלו שידורי הפירסומת הייעודיים מרוסיה לישראל, הם טוענים, "עלולה להיווצר סכנה להענקת מונופול לערוץ הייעודי ישראל פלוס", מזהירים העותרים.
ערוץ 'ישראל פלוס' חגג השבוע שנה לעלייתו לאוויר. לאחרונה הודיע בעל השליטה בקבוצת אפריקה ישראל, לב לבייב, על כוונתו לרכוש מידי אפריקה ישראל 42% ממניותיה בחברת 'וש טלקנל', מפעילת הערוץ, ב-10.8 מיליון שקל. במסגרת העסקה, ייטול על עצמו לבייב גם כמחצית מההתחייבויות של אפריקה ישראל באחזקת הערוץ, שמאז הקמתו ועד יוני 2003 הפסיד יותר מ-60 מיליון שקל.
בג"צ 10338/03 וש טלקנל בע"מ נ' שר התקשורת ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה