רכב שעבר תאונה קשה יצוין ברישיון הרכב

ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 24.2.14) את תיקון תקנה 309 לפיו רכב שעבר תאונה יצוין ברישיון הרכב כרכב שעבר נזק בטיחותי מהותי, נבדק ותוקן. התקנה תיכנס לתוקף בראשון באוגוסט 2014.

מטרת התיקון להביא לצמצום תופעת האובדן להלכה (טוטאל לוס), שבמסגרתה רכבים שעברו תאונות קשות חוזרים לכביש במצב מסוכן, נרכשים ע"י רוכשים תמימים ומהווים סכנת חיים למשתמשים בהם ולסביבתם.

ההסדר המוצע בתיקון זה ע"י משרד התחבורה כולל שני מסלולי דיווח על הצורך בבדיקת תקינות: רכב שנבדק על-ידי שמאי - יודיע השמאי, רכב שלא נבדק על-ידי שמאי - יודיעו מנהלו המקצועי של המפעל הבודק (מכון בדיקה מורשה לביצוע בדיקת תקינות על-פי תקנה 309 - הוראת נוהל המסדירה את הבדיקות הטכניות ואישורי התקינות לרכבים שנפגעו בתאונות).

על-פי ההגדרה המופיעה בתקנה, נזק בטיחותי הוא נזק שגרם לעיוות, הסתה או שבר, מהותיים, כאשר את הקביעה האם הנזק מהותי יקבע השמאי או המנהל המקצועי במוסך.

חשש מחוסר אחידות בבדיקות

ערן אור, שמאי מטעם איגוד חברות הביטוח, הוסיף כי ההגדרה מנטרלת את שיקול הדעת של השמאי, וכך כל פגיעה אפילו אם היא קלה, רמפה של משאית שנתנה שריטה קלה במסגרת או בכנף תחייב תקנה? הרישום הזה הוא אות קין לרכב ואף אחד לא ירצה לגעת ברכב הזה".

אבנר פלור, סמנכ"ל תנועה בכיר במשרד התחבורה ענה: "לא כל בדיקה 309 נרשמת ברישיון הרכב, הגדרה זאת מתייחסת לאותם מקרים שבגינם הערה 309 נרשמת ברישיון".

לדברי עו"ד יערה למברברג ממשרד המשפטים, "צריך מרווח של שיקול דעת, ישנם מושגים שצריך להכניס לתוכם תוכן. יש לי חשש מסוים שיהיה חוסר אחידות בין אזורים שונים ושמאים שונים. צריך לתחום כמה שיותר את שיקול הדעת".

רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים, גרס כי "צריך לצמצם ולתת פחות מקום לפרשנויות. לכן הנוסח מקובל עלי. מדובר בפגיעות בשילדה ולכן אם השילדה מתעוותת זה מהותי ויש להשאיר את ההגדרה כפי שהיא".

עו"ד שרית זוכוביצקי-אור ממשרד התחבורה הסבירה כי ההגדרה דווקא מצמצמת, מפני שבהגדרה הקודמת כל נזק היה יכול להיחשב לנזק בטיחותי. "עכשיו רק עיוות, הסתה או סדק נחשבים ולכן זה דווקא מצומצם. ברגע שהמילה מהותי מופיעה, הצמצום נשאר ואף מצטמצם עוד יותר בעזרת שיקול דעת של בעל המקצוע", אמרה.

אבנר פלור חיזק את דבריה: "ההגדרה הקודמת הייתה רחבה מידי, בדקנו וההגדרה הנוכחית מצמצמת יוצרת אחידות ויוצרת פחות שיקול דעת. אני מקבל את הצעת משרד המשפטים - נגבה את זה בדוגמאות. זוהי הגדרה מקצועית שאם תלווה בדוגמאות, תיתן את המענה וכשהצרכן ירכוש ידע מה הוא קונה".

שמעון אלקיים, ראש תחום שירותי תחזוקה במשרד התחבורה הוסיף: "אני מחזק את אבנר, מי שקובע את ההגדרה הזאת זה לא אנשים סתם, זה מנהל מקצועי או שמאי רכב שיודע שלא כל מכה או שריטה קטנה מחייבת ציון ברישיון".

עו"ד שלומי תוסייה-כהן, היועץ המשפטי של איגוד השמאים, אמר כי "יש פה גורמים שיש להם אינטרס כלכלי ישיר בתוצאה של התקנה. לשמאי אין פה אינטרס כלכלי. ברגע שלא מוסבר מה הכוונה במהותי, הלחץ על השמאים יהיה בלתי אפשרי ומי שיוזמן לתת שומות זה רק שמאים שהוכיחו שהם לא רושמים נזק מהותי".
ח"כ דוד צור, ממלא-מקום יו"ר הוועדה הסביר: "אנו רוצים חוק שייצר שקיפות במתן הערת אזהרה לצרכן - לך תחקור יותר בעניין הרכב, וצריך לשמור על איזון שההערה לא תירשם על כל נזק פעוט, הנוסח המצמצם לכאורה בא לשרת את הלקוח, אנו סומכים על משרד התחבורה שתוך 60 יום יוציאו לנו פרוטוקול של המועצה המייעצת."

"אינטרס כלכלי עולה על אינטרס בטיחותי?"

לדברי עזרא שוהם, יו"ר איגוד שמאי הביטוח: "אם היינו רושמים נזק מהותי ברישיון, זה לא היה מגיע לשלב בדיקת מכון הרישוי ולשלב ההונאה בכלל!"

בסופו של דבר אישרה הוועדה את כי הרכבים שירשמו ברישיון הנם רכבים שעברו "נזק שגרם לעיוות, הסתה, שבר, מהותיים".