העליון מגביל ייצוג תאגידים בתביעות קטנות

בית המשפט העליון קובע לראשונה (יום ב', 24.2.14) כללים לייצוג חברות וגופים בבתי המשפט לתביעות קטנות, ומטיל עליהם מגבלות משמעותיות.

אחד מעקרונות היסוד של בתי המשפט לתביעות קטנות הוא שהצדדים מייצגים את עצמם, וזאת כדי שכל אזרח יוכל להשתמש בשירותי בית המשפט. מצד שני, מתעוררת בעיה בייצוג חברות וגופים שהם ישויות אמורפיות החייבות להיות מיוצגות בידי אדם כלשהו - אך יש להבטיח שגורמים כאלו לא ישתמשו בכוחם כדי להפר את האיזון ההוגן מול האזרח הפרטי שמולם.

השופט אליקים רובינשטיין אומר, כי עד היום לא ניתן מענה לכך בפסיקה ובחקיקה, והוא הולך בנושא זה בעקבותיה של נציבת תלונות הציבור על שופטים דאז, טובה שטרסברג-כהן. "מתן אפשרות לייצוג החברה על-ידי העובד המטפל בתיק היא פתרון סביר והוגן", קובע רובינשטיין.

עוד אומר רובינשטיין, כי כאשר אחד הצדדים הוא תאגיד - יבחן בית המשפט מי מייצג אותו. בית המשפט לא יתיר את הייצוג אם יתברר שהמייצג שייך לאחת משלוש קטיגוריות אשר לפי החוק אינן רשאיות לייצג בתביעות קטנות: "אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע; אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג; אם הייצוג נעשה בתמורה". רובינשטיין קובע, כי את הדיון בנושא הייצוג ואת ההחלטה לגביו יש לתעד בפרוטוקול.

הדברים נאמרו בהחלטתו של רובינשטיין לקבל חלקית - בהליך נדיר מאוד - ערעור על החלטה של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בנוגע לייצוג של חברת אלבר ציי רכב בתביעה בנוגע לתאונת דרכים. רובינשטיין אומר, כי נציגתה של אלבר בתיק זה אינה עובדת בחברה ולכן הייצוג על ידה אינו תקין. לגופם של דברים קבע רובינשטיין, כי הייצוג לא השפיע בצורה מהותית על התיק, אם כי ביטל את חיובם בהוצאות של המערערים, קרול ויואל חיימוביץ, לטובתה של אלבר.