לחייב את 013 נטוויז'ן ובזק לאסוף את הציוד

תביעה ובקשה לאישור כייצוגית הוגשה נגד 013 נטוויז'ן ובזק, בטענה להפרת מחויבותן לאסוף לידיהן את ציוד התקשורת המושכר על ידן ללקוח מן המקום בו נמסר לשוכר, ודרישתן מהלקוח לטרוח ולהחזיר את הציוד בכוחות עצמו שלא במקום בו נמסר לו הציוד האמור.

התובעים, יניב פורת מפתח תקוה ועודד גרוס מראשון לציון, מציינים כי 013 נטוויז'ן משכירה או משאילה ציוד תקשורת ללקוחות קו הטלפון הביתי שלה ואילו בזק עושה זאת ללקוחות תשתית האינטרנט שלה.

לטענתם, בתביעתם לבית המשפט המחוזי בלוד, בחוק השכירות והשאילה נקבע מפורשות כי "בשכירות מטלטלין יוחזר המושכר במקום בו נמסר לשוכר".

אשר על כן, נאמר בתביעה, כי בהתאם ובהיעדר כל הוראה נוגדת בחוזים האחידים להשכרה ו/או השאלה של ציוד התקשורת שהנתבעות ניסחו, הרי שבמקרים בהם הציוד נמסר ללקוח בביתו או במקום עסקו, גם החזרת הציוד צריכה להיעשות במקום בו בוצעה מסירת הציוד המושכר, דהיינו הנתבעות מחויבות לאסוף לידיהן את הציוד מביתו או ממקום עסקו של הלקוח.

בתביעה נאמר כי לשונם של חוזי השכירות אינה כוללת כל הוראה המחייבת את הלקוח להחזיר את המושכר לנתבעות במקום אחר זולת המקום בו נמסר לו המושכר. אולם הנתבעות מפרות את החיוב המוטל עליהן כאשר עם סיום חוזה השכירות הן דורשות מלקוחותיהן לטרוח ולהחזיר את הציוד בכוחות עצמם שלא במקום שבו נמסר להם הציוד, או לשאת בעצמם בעלויות משלוח הציוד לנתבעות.

יתר על כן, אם הלקוח אינו משיב את הציוד למשרדי הנתבעות הן מחייבות אותו בתשלום קנס או פיצויים לעתים בסכום של מאות שקלים, וזאת שעה שהן היחידות המפרות את החיובים המוטלים עליהן, קרי - החיוב לקבל את הציוד בחזרה ולעשות כן במקום שבו נמסר הציוד ללקוח.

לדברי התובעים, באמצעות משרד עוה"ד אפלדורף ושות', התנהלותן של 013 נטוויז'ן ובזק פוגעת בתחרות בתחום התקשורת ומערימה קשיים בלתי מבוטלים וחסמי מעבר מיותרים בפני לקוחות המעוניינים להתקשר עם חברות מתחרות.

לתמיכה בתביעה הזמינו התובעים חקירות פרטיות במסגרתן פנו חוקרים פרטיים אל נציגי הנתבעות במתכונת של "לקוח סמוי", ומהסבריהם של נציגי השירות עולה בבירור כי עם סיום חוזי השכירות דורשות הנתבעות מלקוחותיהן להחזיר את ציוד התקשורת בכוחות עצמם ועל חשבונם למשרדיהן גם במקרים בהם הציוד נמסר ללקוחות בביתם ו/או במקום עסקם.

אשר על כן, מתבקש בית המשפט לחייב את 013 נטוויז'ן ובזק לפצות את לקוחותיהן בגין הנזקים שנגרמו להם בשל התנהלותן והבאים לידי ביטוי בתשלום בגין אי-החזרת הציוד, ובתשלום בגין השבת הציוד בדואר רשום או באמצעות שליח. סכום התביעה המצרפי מוערך בסכום של למעלה מ-3 מיליון שקלים.

בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות לאסוף לידיהן את הציוד המושכר מהמקום בו נמסר או יימסר ללקוחות בכוחות עצמן ועל חשבונן, לאסור עליהן מלגבות מהלקוחות סכומים כלשהם בגין אי-החזרת הציוד שלא במקום מסירתו ללקוחות, ולאסור עליהן לדרוש מלקחותיהן להשיב את הציוד שלא במקום בו נמסר להם.