"נתחי הטונה הם פתיתי טונה"

תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית הוגשה נגד רשתות השיווק שופרסל, מגה, קואופ ישראל ושיווק השקמה רמי לוי, בטענה כי תכולת שימורי הטונה בקופסה המשווקים על ידן אינה תואמת את המוצהר על גבי אריזתם.

לדברי התובעים - חגי שאול, עופרה וולרשטיין ועדי אפרים - צרכני שימורי טונה, רשתות השיווק הנתבעות מוכרות מוצרי שימורי טונה תוך שהן מצהירות ומציגות כאילו מדובר במוצרים בדרגה גבוהה יותר.

לטענתם, כאשר מדובר במזון מן החי, כל בר-דעת ואף כל אדם סביר מעדיף לרכוש ולצרוך מוצרים העשויים מקשה אחת ככל הניתן, דבר המעיד על היות המזון בריא ואיכותי יותר ומקטין את האפשרות לערבוב חומרים נוספים במזון הארוז.

בנוסף, מזון הנמכר בצורתו המקורית ככל הניתן, מעיד על כך שלא עבר תהליכי עיבוד שונים הידועים כמפחיתים מאיכות המזון.

כך, מעדיף הצרכן לרכוש גוש או נתח בשר מאשר פתיתי בשר או פירורי בשר, וקיימת העדפה ברורה וסבירה לרכוש ולצרוך מזון ככל הניתן בדומה לצורתו הטבעית - גושים או נתחים ולא פתיתים או פירורים. וכך גם באשר למוצרי הטונה.

סיווג חלקי הטונה בהתאם לגודלם (גושים, נתחים, פתיתים, פירורים) מעיד על איכותם הפוחתת והולכת של החלקים - מהגדול לקטן, ועצם כינוי המוצרים גושים או נתחים לעומת פתיתים או פירורים, מדגיש את איכותם העדיפה של שני הסוגים הראשונים על פני האחרונים שמחירם אף זול יותר.

לדברי התובעים, תכולת שימורי הטונה המשווקים ברשתות השיווק של הנתבעות אינה תואמת את המוצהר על גבי אריזתם, ובמיוחד קיים הבדל רב-משמעות בין תמונות נתחי הטונה היפים המוצגים על אריזות המוצרים לבין תוכנן הדומה יותר לתערובת שבבי דג.

לדבריהם, מוצרי הנתבעות כלל אינם בגדר "נתחים" של טונה אלא לכל היותר "פתיתים" ואפשר גם שמתאימים להגדרה הנמוכה ביותר - "פירורים". לטענת התובעים, במוצרי הנתבעות אין לפחות 90% מהמשקל לאחר סינון של יחידות דג השומרות על צורת שריר ובמשקל מינימלי של 5 גרם כל אחת, ועל כן הם אינם עומדים בדרישות התקן לסימונם כנתחי טונה.

התובעים טוענים באמצעות עו"ד רם גורודיסקי, כי בדיקות שנערכו באמצעות מעבדות מכון התקנים הישראלי, העלו כי הנתבעות מוכרות שימורי דגים המוצגים כ"נתחים" של טונה בעוד שהם אינם נתחים כלל. לדבריהם, הנתבעות מכרו לציבור הצרכנים פתיתי טונה במקום נתחי טונה ולו הצרכנים היו יודעים כי אין המדובר בנתחי דג, לא היו רוכשים אותם כלל.

בנוסף לסעד הכספי המוערך ב-13 מיליון שקלים, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות לסמן את שימורי הטונה כנדרש, ולחדול מלסמן אותם כנתחי טונה שלא כדין. בנוסף להקים מערך פיקוח ובקרה להבטחת הסימון בהתאם להוראות הדין.