לחיאני דרש להכשיר חריגות בנייה של גיסתו

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (יום ב', 10.2.14) תביעה שהגישה עירית בת ים, בראשות ראש העירייה המושעה שלמה (שלומי) לחיאני, נגד ועדת הערר המחוזית של משרד הפנים. הוועדה המקומית, בראשות לחיאני, שהוא יו"ר הוועדה על-פי החוק, אישרה בעבר חריגת בנייה של מסעדה בטיילת ברחוב בן-גוריון 73. ועדת הערר ביטלה את האישור. העירייה הגישה תביעה משפטית נגד הוועדה, בניסיון - שנכשל - לאשר מחדש את החריגה.

מדוע נלחמה עיריית בת ים, בצורה לא מקובלת - תביעה משפטית נגד ועדת הערר המחוזית - לטובת מסעדה אלמונית? התשובה: המסעדה, בבעלות חברת "הדוד קרי", אינה אלמונית, לפחות לגביו של ראש העירייה המושעה. 33% מהבעלות על המסעדה נמצאים בידי גיסתו סיגל לחיאני, 67% הנותרים הם בידי עובד דוד חי ואבנר קריאף, שב-2004 הלוו ללחיאני 400 אלף שקל, שלא הוחזרו. פרשת ההלוואה היא חלק מכתב האישום נגד שלומי לחיאני ואחרים, שהוגש באחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

המסעדה עצמה היא גם אחד הנאשמים בכתב האישום האמור. אברהם לחיאני - בעלה של סיגל - דוד חי וקריאף, מואשמים בהעלמת הכנסות של כ-1.25 מיליון שקל בין 2006 לספטמבר 2009. כ-400 אלף שקל מסכום זה (ברוטו) ניתנו לסיגל, גיסתו של שלומי לחיאני המושעה. כתב האישום מסביר, כי אברהם לחיאני היה שותף-למעשה ומנהל במסעדה.

בנו על המדרכה - וביקשו אישור

צילום: הדוד קרי. קשר משפחתי [צילום: סטריט וויו]

תב"ע מתירה לבנות בטיילת בן-גוריון עד למרחק של 5 מטרים מקו הבניין. המסעדה של "הדוד קרי" חרגה מהשטח המותר, ואף הרחיבה את המסעדה על המדרכה(!) הוועדה המקומית אישרה את החריגה. אולם הדיירים בבית המגורים שמעל המסעדה הגישו ערר. ב-26 ביוני 2013 קיבלה ועדת הערר המחוזית את הערר וביטלה את האישור.

עיריית בת ים לא הרימה ידיים, והמשיכה להלחם למען המסעדה של גיסת ראש העירייה ושני מיטיביו. היא הגישה תביעה משפטית נגד ועדת הערר המחוזית ונגד הדיירים, ודרשה לאשר תוכנית נקודתית שתכשיר את חריגת הבנייה.

העירייה טענה בבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים, שמטרת התוכנית איננה להכשיר את הבנייה הלא-חוקית. סגן מהנדס העיר העיד ואמר כי ברחוב בן-גוריון 90 נכסים, והתפישה התכנונית של העירייה היא להתיר או לאשר את הבנייה עד לקו אפס. הוא אף אמר כי יש "שלוש או ארבע תוכניות (לבנייה חריגה) בתכנון", אך הודה כי השלב התכנוני ייארך לפחות שנה.

"לא שמעתי הסבר מניח את הדעת להשתדלות המיוחדת של המקומית"

השופטת אבניאלי פסקה: "לא שוכנעתי כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר, המצדיק התערבות של בית המשפט. הוועדה שקלה וקבעה, שאין נימוק תכנוני המצדיק לאשר תוכנית יוצאת מן הכלל על מגרש אחד...לא מצאתי בדברי הוועדה הסבר מניח את הדעת להשתדלות המיוחדת של הוועדה המקומית בעניין זה...לא שמעתי הסבר מניח את הדעת לעובדה שהתוכנית מכשירה את הבנייה הבלתי חוקית, במקום להרוס אותה".

"פרנסי העיר היו צריכים להרוס את החריגה"

השופטת אבניאלי אכן ציינה שלא מצאה "הסבר מניח את הדעת" להתנהלות העירייה. היא ציפתה מפרנסי העיר להיזעק ולהרוס את הבנייה החריגה של המסעדה. אך מה מצפים מ"פרנסי העיר", כאשר המסעדה נמצאת בבעלות גיסתו של ראש ראש העירייה ושניים ממיטיביו, שהלוו לו מאות אלפי שקלים?!