הודעת המבטחת עצרה את מרוץ ההתיישנות

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי יש לראות במכתב הנשלח למבוטח, במסגרתו המבטחת מודיעה לו כי נמצא דובר אמת בבדיקת הפוליגרף משום הודאה בזכותו לפיצוי, אשר על-פי חוק ההתיישנות יש בה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. כפועל יוצא, קבע בית המשפט כי יש לדחות את בקשת המבטחת לדחיית תביעת המבוטח כנגדה על הסף מחמת התיישנות.

המבוטחת ברכה לריסה הגישה תביעה נגד הפניקס בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים בעת שנסעה לעבודתה ברכבת ישראל. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

בין לריסה לבין הפניקס הוסכם כי היא תיבדק בפוליגרף והיה אם תימצא דוברת שקר תהיה הפניקס פטורה מתשלום פיצוי כלשהו והיא תהיה מנועה מהגשת תביעה כנגדה.

ביום 5 באוגוסט 2007 הודיעה הפניקס ללריסה כי יצאה דוברת אמת בבדיקת הפוליגרף וכי עליה להמציא לה מסמכים ופרטים שונים לצורך ניהול משא-ומתן בנוגע לשאלת הפיצוי. בסופו של יום הוגשה התביעה ביום 9 בספטמבר 2013.

הפניקס ביקשה מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, ולדבריה משעה שהתובעת לא עשתה דבר מאז יום 5.8.07, עת הודיעה לה את תוצאות בדיקת הפוליגרף, ועד להגשת התביעה לאחר תום תקופת ההתיישנות לשם קידום בירור התביעה, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה.

לדברי הפניקס, אין לראות במכתבה לתובעת מיום 5.8.07 משום הודאה בזכותה לפיצוי העוצרת את מרוץ ההתיישנות, וכי בכל מקרה היא ציינה בראש המכתב את המילים "מבלי לפגוע בטענת ההתיישנות" ולפיכך וגם מטעם זה הרי שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

השופטת מלכה ספינזי-שניאור ציינה בהחלטתה כי מהתכתובות בין הצדדים עולה כי נקבע שככל שיימצא בבדיקת הפוליגרף כי התובעת אינה דוברת אמת או-אז תהיה חברת הביטוח פטורה מחבות ומתשלום פיצוי. אם כן, לדעת השופטת, מכלל לאו אתה שומע הן, כלומר ככל שתימצא התובעת דוברת אמת כפי שאכן קרה אזי תהיה הפניקס חבה כלפיה בנזיקין ויהיה צורך לברר מהו גובה הפיצוי לו היא זכאית, בדיוק כפי שאכן קרה בפועל.

לדברי ספינזי-שניאור, העובדה כי במכתב מיום 5.8.07 נרשם במפורש כי לריסה יצאה דוברת אמת יש בכך משום הודאה בזכותה הקונקרטית של התובעת לקבל את הסעד בו היא חפצה. ממילא מודה הפניקס בעובדות המבססות את חובתה בנזיקין, ודי בכך על-מנת להחיל את הסעיף הרלוונטי שבחוק ההתיישנות ולקבוע כי נעצר מרוץ ההתיישנות, ואין צורך בהודאה בדבר הפיצוי, סוגיו וגובהו.

אשר על כן, קבעה השופטת, כי יש לראות במכתבה של הפניקס מיום 5.8.07 משום הודאה בקיומה של זכות התובעת לפיצוי. היא הוסיפה כי המילים המופיעות בראש המכתב לפיהן "מבלי לפגוע בזכויות, מבלי לפגוע בטענת ההתיישנות" הינן רישום סתמי וסטנדרטי ואין לראות בו כחלק מגוף ותוכן המכתב.

לסיכום, קבעה ספינזי-שניאור, כי התביעה לא התיישנה וכי יש לדחות את בקשת הפניקס להורות על דחייתה על סף מחמת התיישנות. אולם הפניקס הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על ההחלטה בו נטען כי בהתאם לחוק ההתיישנות נדרשת הודאה מפורשת של המבטח בזכות המבוטח לפיצוי, הודאה שנערכה בכתב או בפני בית המשפט, וכי בדיקת הפוליגרף אינה מהווה הודאה בזכות ולא מתלווה אליה כל הודאה של הפניקס לפיה התובעת זכאית לפיצוי כספי, אם בכלל.

לדברי הפניקס, באמצעות עו"ד זהבה פלושניק, יש עוד צורך להביא בחשבון כי אינטרס הציבור מצדיק מגמה של ניהול משא-ומתן בין צדדים, ואם כל הצעת פשרה במסגרת משא-ומתן תיחשב כהודאה לצורך הסעיף הרלוונטי בחוק ההתיישנות, יהיה בכך כדי לפגוע בנכונות צדדים יריבים ליצור תקשורת מכל סוג שהוא, והדבר יפגע בנכונותם לנהל משא-ומתן וליישב סכסוכים שלא באמצעות בית המשפט.