בועה בשוק הנדל"ן - חשש לקריסה

מחירי הנדל"ן בישראל גבוהים ב-25 אחוזים מנקודת שיווי המשקל שלהם וקיים סיכוי של 20 אחוזים שמחירי הדיור יקרסו ויובילו למיתון. כך עולה (יום ד', 12.2.14) מפרק מיוחד על שוק דיוק בישראל, שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית, במסגרת דוח כללי על כלכלית ישראל.

בדוח נאמר כי "עלייה מהירה במחירי הדיור, בעיקר בהקשר של כלכלה מתמתנת, מציב סיכונים של בועה", קובע הארגון המבוסס בוושינגטון.

שילוב של שיעורי משכנתה נמוכים ומחסור בדירות הזניקו את מחירי דיור, לפי הקרן, הקובעת כי בנק ישראל עלול לזדקק להידוק נוסף בחוקי המשכנתה אם עליית מחירים תימשך, והממשלה תצטרך לשקול העלאה נוספת במס הרכישה לדירות שאינן הדירה הראשונה של הרוכש, נאמר.

בנק ישראל שמר על שיעורי ריבית נמוכים מאז המשבר העולמי של 2008 בניסיון להמריץ את הכלכלה. המשקיעים בישראל הגדילו את הביקושים לדיור, גם בזמן שמחסור בקרקעות באזורי מטרופולין גדולים ועיכובים בתכנון הגבילו את ההיצע. מחירי הדיור זינקו ב-80 אחוזים במונחים נומינליים מאז 2007.

תיקון במחירי הבתים בישראל עלול להיות בעל השלכות קשות למשק, כשתיקון מהיר מעלה את הסיכון למיתון שידכא את הצריכה והתפוקה במשך שנתיים, על-פי קרן המטבע הבינלאומית. ירידה איטית במחירים תאפשר לכלכלה להימלט ממיתון אך עדיין תוביל לתקופה ממושכת של חולשה, נאמר.

בעיות עומק נוספות

צילום: חשש מה"מחלה ההולנדית" [צילום: פלאש 90]

הדוח מתייחס לבעיות עומק נוספות. כך למשל, נאמר כי ייסוף השקל מערער את כושר התחרות של הכלכלה הישראלית, הדרדרות התחרותיות במגזר העסקי נגלית לעין בחולשת היצוא ועד כה, ההשפעה של תגליות הגז בחשבון השוטף הייתה מוגבלת יחסית, במיוחד בהשוואה לפוטנציאל שלה בעתיד.

הדוח קובע כי היסודות הכלכליים של ישראל נשארו חזקים. צמיחת התוצר היא מוצקה, האבטלה נמוכה, והאינפלציה נותרה מעוגנת היטב בטווח היעד של 1 עד 3 אחוזים. המגזר הפיננסי בריא למדי ה והמצב החיצוני הוא איתן.

עם זאת, נקבע, בנטרול השפעת המומנטום החדש של הפקת הגז הטבעי בקנה מידה גדול, צפויה הצמיחה להישאר מתונה, בזמן שההידוק הפיסקלי המתוכנן והתחזקות נוספת של השקל יכבידו על הכלכלה ויקזזו, בחלקם, את הגידול בביקושים גדולות
שותפי הסחר של המדינה.

הכלכלה גם עומדת בפני אתגרים חשובים אחרים לפי הדוח: החוב הציבורי נותר גבוה למרות ירידה ניכרת בשנים האחרונות; ישנה אינפציה גבוהה במחירי הדיור, אשר תימשך, תציב סיכונים ליציבות הפיננסית, ופערי תעסוקה ופריון גדולים קיימים בין
האוכלוסייה היהודית הכללית, לזו החרדית והערבית, אשר אם
תימשך, עלולה לערער את פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק.

מועצה פיסקלית לישראל?

צילום: לפיד. יקים מועצה מפקחת? [צילום: פלאש 90]

עוד ממליצה הקרן בדוח על הקמת מועצה פיסקלית שתפקח על משרד האוצר.

מוסדות שכאלה הם מסורת ארוכת שנים בקומץ מדינות מפותחות (ארה"ב, הולנד, בלגיה, שוודיה וקוריאה). בשנים האחרונות מספר מועצות חדשות קמו בתגובה למשבר הפיסקלי באירופה, בעוד שגופים דומים קמו באוסטרליה, בקנדה, בקניה ובדרום אפריקה.

אנשי הקרן גורסים כי המדיניות הפיסקלית חסרת עוגן ברור לטווח הבינוני והארוך, ומביאים כדוגמה את היעדרו של יעד מפורש לחוב של המדינה בטווח הבינוני.

עוד נקבע כי אין מסגרת צקמיב לטווח בינוני המנחה החלטות של מדיניות, וכתוצאה מכך, התחייבויות לגבי הוצאות והכנסות נעשות לעתים קרובות בלי שנעשה שיקול מלא לגבי העמידות הפיסקלית לטווח הבינוני - מה שהוביל בעבר לפספוס ביעדי הגירעון ולתיקונם לאחר מכן.

בדוח מזכירים עוד את היעדרו של גורם האוכף את הכללים הפיסקאליים. בדוח נאמר כי "הממשלות בישראל שינו בתדירות גבוהה את הכללים הפיסקליים ועדכנו את המטרות הפיסקליות, לעתים קרובות בתגובה לגורמים פוליטיים, כמו גם לפי הנסיבות הכלכליות המיידיות. אין בנמצא ניתוח קבוע ורשמי של הגורמים המניעים שינויים שכאלה, ועל ההשלכות על המצב הפיסקלי.

בשורה התחתונה, הקרן ע צופה כי כלכלת ישראל תצמח השנה בשיעור של 3.4%, כמו בשנתיים הקודמות בעוד ששיעור האבטלה יעלה ל–6.7%. עוד נקבע כי הגירעון הממשלתי יסתכם ב-2013 ב–3 אחוזי תוצר - ירידה של כחצי אחוז לעומת אשתקד וכי יחס החוב־תוצר יירד ל–66.6%, וכי זה יגיע ל-61% בשנת 2018. עוד מציינת הקרן כי התוצר לנפש בישראל משתפר בקצב גבוה יותר מאשר ביתר מדינות ה-OECD.