היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מבקש (יום ג', 11.2.14) מבג"ץ לקבל את העתירה נגד החלטת בית הדין הרבני לכפות על אם למול את בנה. מדובר בתינוק בן שנה, שטרם נימול ואשר שאלת מילתו הפכה לסלע מחלוקת בין הוריו הגרושים.
בית הדין הרבני קבע, כי האם תיקנס על כל יום בו לא תאפשר למול את הילד. בג"ץ הוציא צו ביניים המעכב את הקנס, לאחר שהאם עתרה בטענה שבית הדין חרג מסמכותו כאשר כרך את סוגיית המילה עם תיק הגירושין המתנהל בפניו.
לדעת הפרקליטות, בית הדין אכן חרג מסמכותו, וספק אם הכרעתו התקבלה בהתבסס על עיקרון טובת הילד. הפרקליטות סבורה, כי מן הראוי היה שהעמדה בשאלת ברית המילה תגובש תוך הסתייעות בגורמים חיצוניים, כגון מומחה רפואי, עובד סוציאלי, בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה או אפוטרופוס לדין, ומשלא נעשה הדבר - נפלה טעות בהחלטת בית הדין, המצדיקה התערבות נדירה של בג"ץ.
הפרקליטות מוסיפה, כי מקום בו ברית מילה קרובה לטיפול רפואי - שכן במקרה הנוכחי מדובר על הרדמה או טשטוש - השאלה אם יש מקום לערוך אותה, ראוי שתוכרע בידי הערכאה שדנה בטיפולים רפואיים בקטין, דהיינו בית המשפט למשפחה, וזאת גם אם המאבק סביב ברית המילה נולד בשל המחלוקת בין ההורים. לפיכך, בית הדין הרבני חרג מסמכותו משום שזו מוגבלת לתיק הגירושין בלבד, והברית קרובה יותר לשאלות של משמורת וחינוך בהן עוסק ביהמ"ש למשפחה. את עמדת היועץ הגישו עוה"ד חנה זנדברג, תדמור עציון ורן רוזנברג.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה