סולחה היא הסכם בוררות

סולחה שנערכה בתיווך נכבדי כפר ערבי מהווה הסכם בוררות מחייב. כך קובע (4.2.14) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא.

אחמד ואבראהים אבו-דעוף, קרובי משפחה, היו מסוכסכים על קרקע בכפר מגוריהם. הם פנו לארבעה מנכבדי הכפר, מינו אותם לוועדת סולחה והללו נתנו את החלטתם. אחמד ביקש לאשר את ההחלטה ואילו אבראהים התנגד לכך, בטענה שלא היה זה הליך של גישור או בוררות.

שפירא מסתמך בהחלטתו על המסמך עליו חתמו השניים, ובו מינו את חברי הוועדה "להיות בוררים". בערבית נכתב "אל-מוחאכימין", ושפירא אומר שפירוש המילה הוא "שופטים מכריעים". שני הצדדים גם הסכימו שלא לערער על הפסק, שניהם חתומים על ההסכם ולפיכך הוא מחייב את שניהם.

עוד אומר שפירא, כי בהתאם למקובל בהליכי סולחה - הבוררים נפגשו בנפרד עם כל צד ושמעו את עמדתו. לכן, לא ניתן לקבל את טענתו של איבראהים לפיה לא ניתנה לו הזדמנות לשטוח את טענותיו, ופסק הבוררות אף מצטט את טענותיהם של השניים.