אין להקל בענישה על עבירות ביטחון באינטרנט

"כשמהות העבירה היא יצירת תקשורת עם גורמים עוינים, המדיום איננו מעלה ואיננו מוריד". כך קובע (יום ד', 5.2.14) בית המשפט העליון, בדחותו ערעור של שני מורשעים בעבירות ביטחון על חומרת עונשיהם לאחר שפעלו באמצעות פייסבוק.

שני אחים מכפר כנא, הלוקים קשות בבריאותם, יצרו קשר באמצעות פייסבוק עם פעילי חמאס והתבקשו לסייע לארגון לבצע פעולות טרור. הם הודו והורשעו במגע עם סוכן חוץ ובניסיון לקשר לסייע לאויב במלחמה ונדונו לעונשים של 6 ושל 6.5 שנות מאסר. השניים ערערו לבית המשפט העליון על חומרת עונשיהם, וטענו בין היתר כי יש להתחשב בכך שפעלו בעולם הווירטואלי.

בדחותה את הערעור אומרת השופטת דפנה ברק-ארז: "לא ניתן להתייחס לעבירות אלה תוך הקלת ראש רק בשל כך שנעברו בעולם הווירטואלי לכאורה. עבירות בעולם הוירטואלי עלולות להתממש לכלל עבירות ופגיעות בנפש בעולם האמיתי. בכל אופן, אנו סבורים כי במקרה זה אין לייחס משמעות מיוחדת לערוץ שבו התקיימה התקשורת. מה לנו אם הקשר התקיים באמצעות רשת חברתית, דואר אלקטרוני או טלפון. לא מתכונת הפעולה - וירטואלית או לא - היא הקובעת, אלא אופיים של המעשים לגופם. בהקשר זה, כשמהות העבירה היא יצירת תקשורת עם גורמים עוינים, המדיום איננו מעלה ואיננו מוריד".

ברק-ארז מוסיפה: "מבלי לטענת מסמרות בדבר, ניתן אף לסבור שהקלות הרבה הנלווית להעברת מסרים באמצעים טכנולוגיים שונים והקושי לנטר ולעקוב אחריהם, מחייבת להתייחס במלוא החומרה לאותם מקרים שבהם מעשי העבירה נחשפים".

השופטים חנן מלצר ואורי שהם הסכימו עם ברק-ארז. את המערערים ייצג עו"ד חוסיין אבו-חוסין, ואת המדינה - עו"ד נילי פינקלשטיין.