עמידות לאנטיביוטיקה - מסוכנת כמו טרור

חוקרים שבים ומזהירים כי אנו עומדים מול סיכון מאוד ממשי לעתיד ללא אנטיביוטיקה, עולם של תוחלת חיים שתלך ותרד ושל אנשים שמתים ממחלות שקל מאוד לטפל בהן כיום.

מומחים שעוקבים אחר העלייה בעמידות לתרופות מזהירים כי שנים של הישגים בתחום הבריאות יכולות להימחק כלא היו כתוצאה מחיידקים שעוברים מוטציה ושיהפכו את המחלות לקשות ויקרות יותר לטיפול, כמו גם נושאות איתן סיכון גבוה יותר למוות.

יש מי שמאמין כי האיום שווה-ערך לזה של ההתחממות העולמית או הטרור. ועדיין, התפשטות העמידות לאנטיביוטיקה מתאפשרת דרך אמצעים שלגמרי ניתנים למניעה - שימוש לא נכון בתרופות.

מדובר בבעיה ציבורית משמעותית, מזהירים החוקרים, ומדגישים כי לא מדובר רק בחוסר היכולת לטפל בעתיד במחלות אלא גם במחיקה של התקדמות משמעותית שנעשתה בתחום ב-30-20 השנים האחרונות.

עולם ללא אנטיביוטיקה

באזורים מסוימים בעולם, האנטיביוטיקה כבר לא משפיעה. במקומות כמו הודו, פקיסטן, בנגלדש, רוסיה, דרום מזרח אסיה, ודרום מרכז אמריקה כבר לא נשאר דבר, ולרוע המזל אין משהו חדש באופק, מזהירים המומחים.

עמידות לתרופות מתפתחת דרך שינויים בקוד הגנטי של החיידק - שינוי המטרה על פני שטח החיידק, אליו בדרך כלל נקשרת האנטיביוטיקה, הופך את החיידק לבלתי חדיר או מאפשר לו להרוס את התרופה. והצלחה זו של החיידק מתרחשת הודות לבני האדם.

אנטיביוטיקה לא נכונה, תקופה קצרה מדי של שימוש, מינון נמוך מדי או הפסקה של הטיפול מוקדם מן הדרוש, לא יצליחו לחסל את החיידקים שעוברים מוטציה. במקום זאת, התרופה תפגע ללא הבחנה בחיידקים אחרים ותעניק לסוג החיידקים שיפתחו עמידות יתרון משמעותי - תאפשר להם לשלוט ולהתפשט.

שימוש לא נכון בתרופות

ולכל אלו נוספת העלייה בתעבורה העולמית - מקור מצוין להתפשטות החיידקים, וירידה חדה בפיתוח אנטיביוטיקות בשל היעדר תמריצים פיננסיים לתעשיית התרופות.

על-פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), העמידות לתרופות תחזיר אותנו לתקופה שלפני האנטיביוטיקה. הסיכון למחלות זיהומיות רבות הופך לכזה שלא ניתן לטפל בו ולא ניתן לשלוט בו.

כ-450,000 איש פיתחו שחפת עמידה עמידה לתרופות רבות (MDR) בשנת 2012 ו-170,000 איש מתו מממנה. שחפת MDR אינה מגיבה לרוב התרופות המיועדות לטיפול במחלה - איזוניאזיד (isoniazid) וריפמפין (rifampin). קרוב ל-10% ממקרי MDR הם מהסוג הקטלני יותר - XDR (עמיד לתרופות בצורה עצומה) שאינו מגיב לטווח רחב יותר של תרופות. כמו חיידקים אחרים שעמידים לתרופות, שחפת מסוג MDR ו-XDR יכולה לעבור בין בני אדם ואדם יכול להידבק בה גם אם מעולם לא השתמש באנטיביוטיקה.

חזרה לתקופות חשוכות

דאגה נוספת היא התפשטות סוג של חיידק העמיד לתרופות רבות - קלבסיאלה פנאומוניה - גורם שכיח לזיהום בדרכי השתן, בדרכי הנשימה ובדם, ומקור מוכר להתפרצות מחלות בבתי חולים.

בחלקים מסוימים בעולם, רק אנטיביוטיטקה מסוג קרבפנם (carbapenem) נשארה יעילה, אך כעת ישנם סימנים לעמידות גם לקו הגנה אחרון זה.

תרופות אנטיביוטיות הצילו מאות מיליוני אנשים בעולם מאז שאלכסנדר פלמינג גילה לראשונה את הפניצילין בשנת 1928. אך אפילו אזהרותיו של פלמינג עצמו מעמידות עתידית לתרופה לא זכו לתשומת לב ראויה, וכעת מדענים מאמינים כי אנשים עלולים להתחיל למות כתוצאה מזיהומים כמו דלקת קרום המוח ואלח דם שכיום ניתן לטפל בהם.

במידה שנמשיך להתנהל בדרך בה אנו מתנהלים כיום, הרי שרוב החיידקים הגורמים למחלות בבני אדם יהפכו עמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה.

הפתרון? שימוש זהיר בתרופות - אבחון מהיר ויעיל יותר שיקבע אם הזיהום הוא וירלי או חיידקי והאם הוא רגיש לטיפול.

בנוסף, חקלאים חייבים להפסיק להזין את בעלי החיים באנטיביוטיקה, ובתי חולים, כמו גם אנשים בכלל, צריכים לשפר את רמת ההיגיינה שלהם כדי למנוע התפשטות חיידקים.

עם זאת, מומחים רבים מאמינים כי לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. לטענתם, החיידקים הפכו מתוחכמים יותר ולמרות שניתן אולי להפחית את העמידות לאנטיביוטיקה לא ניתן לתקן את הנזק שכבר נעשה.