להתיר העסקת קרוב ערבי כמטפל סיעודי

עורך דין אוסאמה ג'אזי ח'טיב מכפר כנא, המתמחה בענייני ביטוח לאומי, הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, לאסור העסקתם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה כמטפלים לקשישים ולאנשים סיעודיים.

בעתירה נאמר כי המוסד לביטוח לאומי אוסר העסקת קרובי משפחה אם זה נכד\נכדה או כלה\חתן כמטפלים לאנשים סיעודיים. לדבריו, הנשים בכפרים במגזר הערבי, אשר מרביתן אינן עובדות, אינן מסכימות לעזור לזקנים שאינם קרובי משפחתן. במקביל, רוב הזקנים, מטעמי מסורת ודת, אינם מסכימים להכניס מטפלות שאינן קרובות משפחה לבתיהם במטרה לטפל בהם או בבנות זוגם. לדברי העותר, הרבה זקנים הופכים להיות סרבני שירות, דבר שהמוסד לביטוח לאומי אינו מעוניין בו, כשהמגמה שלו היא מיצוי זכויות.

עוד נאמר בעתירה כי לא קיימת תחבורה ציבורית מאורגנת ומסודרת בין הכפרים ובתוך הכפרים, לכן עלויות הנסיעה גבוהות מאוד וגוזלות הרבה מזמן המטפלים שאין להם כלי רכב. הדבר מרחיק רבים ממקצוע הטיפול, שהופך לבלתי כדאי מבחינה כלכלית, ובמיוחד כאשר מדובר בשעות מעטות, ואלה מעדיפים לעבוד משרות מלאות ובמקום אחד.

לדברי ח'טיב, הנכדות, האחייניות והכלות יכולות לספק לזקנים שירות טוב ביותר מבחינת איכות, זמינות וכמות השעות שהמוסד לביטוח לאומי קבע, וכן בכל שעות היממה גם הבלתי שגרתיות ומקובלות.

לדברי עו"ד ח'טיב, ידוע לו על 3 מחלקות סיעוד במוסד לביטוח לאומי בנהריה, בטבריה וגם במזרח ירושלים האוסרות העסקת קרובי משפחה בכלל, ומבקשות מארגוני הסיעוד להימנע ו\או להפסיק העסקת קרובי משפחה.

לטענתו, במגזר הערבי אחוז המטפלים הזרים נמוך מאוד מהממוצע הארצי וישנם מובטלים רבים היכולים לספק שירות לזקנים על הצד הטוב ביותר. לדבריו, אין איסור בחוק על העסקת קרובי משפחה בטיפול בשכר אצל זקנים למעט בנים ובנות המחויבים לפי החוק לעזור להורים.

העותר מציין כי מאחר שפנייתו לשר הרווחה ולמוסד לביטוח לאומי לא נענתה, לא נותר לו אלא לפנות לבית המשפט בבקשת סעד להתיר העסקת מטפלים קרובי משפחה לקשישים ולאנשים סיעודיים.