תשלום שכר דירה בידי בן משפחה אינו הכנסה לצורך קביעת הזכאות להבטחה הכנסה. כך קובעת (9.1.14) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, עידית איצקוביץ.
המוסד לביטוח לאומי שלל מ-ננה מיכאלי את קיצבת הבטחת ההכנסה, מאחר שבנה משלם את שכר הדירה בה היא מתגוררת בסך 4,300 שקל לחודש - סכום שלשיטת הביטוח הלאומי מעלה את מיכאלי מעל הרף המזכה בהבטחת הכנסה. אולם, איצקוביץ קבעה כאמור שאין להביא בחשבון את שכר הדירה המשולם במישרין לבעלת הדירה.
איצקוביץ פותחת בציינה, כי הזכות למגורים היא זכות יסוד, שהוכרה הן בעולם והן בידי בית המשפט העליון הישראלי כחלק מכבוד האדם והזכות לקיום מינימלי. על הביטוח הלאומי לנהוג בצורה סבירה ובהתאם לרוח החוק בבואו לקבוע מי יקבל גימלת הבטחת הכנסה. לאור זאת, יש לבחון האם תמיכה של בן משפחה מהווה הכנסה, ולכך ניתנו תשובות סותרות בפסיקה.
"תשלום דמי השכירות על-ידי הבן איננו מיטיב את רמת מחייתה של התובעת כהוא זה, אלא בא להבטיח זכות בסיסית למגורים", אומרת איצקוביץ. לאור זאת, אין מדובר ב"הכנסה", שכן הסיוע איננו משפר את מצבה הכלכלי של מיכאלי. היא אינה יכולה לעשות בכסף זה כרצונה ובלעדיו היא הייתה נותרת ללא קורת גג, "ובכך לא תזכה לקיום אנושי מינימלי ולקיום בכבוד".
עוד מעירה איצקוביץ, כי אילו הייתה הדירה בבעלותה של מיכאלי, ודאי שלא היה בכך כדי לפגוע בזכותה להבטחת הכנסה, ואין מקום להפלות אותה לרעה משום שהיא שוכרת את הדירה. "שלילת הגימלה אך ורק עקב תמיכה ייעודית למגורים עלולה להביא לקיפוח ואפליה לא מוצדקת", היא קובעת.
לצד זאת אומרת איצקוביץ, כי קביעתה כפופה לסכום שכר הדירה, וכי רק סכום סביר לא ייחשב בהכנסה. לפיכך, על הביטוח הלאומי לקבוע רף שממנו ומעלה יראו כהכנסה תמיכה משפחתית המיועדת לתשלום שכר דירה. לאור כל זאת הורתה איצקוביץ לביטוח הלאומי לדון מחדש בעניינה של מיכאלי. את מיכאלי ייצגה עו"ד שרון אשל-אילון, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד דלית מילוא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה