מגה: "לא נפצה לקוחה שהחליקה על כתם שומן"

על מי יש להטיל את האחריות לאירוע בו החליקה לקוחה במרכול על כתם שומן בלתי נראה שהיה מרוח על הרצפה. האם על הרשת ומבטחת אחריותה או על חברת הניקיון ומבטחת אחריותה? בסוגיה זו יצטרך להכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות ערעור שהוגש על פסק דין הקובע חלוקת אחריות שווה בין כל הצדדים.

האירוע התרחש בסניף גבעתיים של רשת מגה והתביעה הוגשה על-ידי התובעת (67) נגד מגה ומבטחת אחריותה איילון. התובעת ציינה בתביעתה, כי בעקבות התאונה נגרמו לה קרעים בכתף שמאל, עברה כעשרים טיפולי פיזיותרפיה ואף נותחה לשחזור רצועות בכתף.

מגה ואיילון שלחו הודעה לצד שלישי נגד חברת הניקיון "סופר שירות לכל" ומבטחת אחריותה הפניקס. זאת, בטענה כי ככל שתתקבל התביעה נגדן, המדובר במחדל הרובץ לפתחה של חברת הניקיון בהיות עבודתו של המנקה מטעמה רשלנית, ובנוסף על חברת הניקיון לפצות את מגה על כל נזק מסוג זה לאור חוזה השירותים ביניהן.

מאידך-גיסא, טענה חברת הניקיון, כי האחריות מוטלת לפתחה של מגה שהסתפקה משיקולי חיסכון גרידא בהעסקת עובד ניקיון אחד במשמרת שאינו יכול להימצא בעת ובעונה אחת בכל רחבי הסניף. לדברי החברה, החוזה לקבלת שירותים בינה לבין מגה אינו מטיל עליה חובת פיצוי כלפי מגה במקרה בו היא לא התרשלה.

שופטת השלום בתל אביב, יעל הניג, קבעה בהתייחסה לטענת האשם התורם שהועלתה כלפי התובעת, לפיה לו הייתה מביטה על הרצפה הייתה מבחינה במפגע, כי אין לצפות מקונה בסניף להלך כשעיניו ברצפה, ולהפעיל את חושיו על-מנת לאתר חומרים חלקלקים ובלתי נראים ממבט על.

השופטת השתכנעה כי במקרה הנדון עובד הניקיון התרשל וכי חברת הניקיון אחראית לעבודתו הרשלנית. עם זאת, מצאה השופטת לנכון לחלק את האחריות בין חברת הניקיון לבין מגה. זאת בנימוק כי הדעת נותנת כי מגה לא יכולה הייתה להסתפק בעובד אחד שיתחזק וינקה סניף רחב-ידיים שכזה.

השופטת פסקה לתובעת פיצויים בסך 255,000 שקלים שישולמו בהתאם לקביעתה בחלוקה שווה בין מגה לחברת הניקיון. אולם מגה ומבטחת אחריותה איילון הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי על קביעת השופטת בנוגע לחלוקת האחריות בחלקים שווים בין מגה לבין חברת הניקיון.

בערעור נטען, כי מרגע שאותר המפגע בסניף ומרגע שפועל הניקיון החל לנקותו, אין עוד מקום לטענה כי ישנה חשיבות לתנאי העבודה בסניף וקביעת מספר העובדים.

לדברי המערערים, להבדיל מאירוע בו טוען פלוני כי נפגע ממפגע שלא נוקה בו ניתן אולי לייחס למזמין העבודה אחריו בשל מיעוט עובדים, הרי כאשר מפגע מאותר ועובד הניקיון החל לנקותו ואין זה משנה כלל אם מדובר בעובד יחיד או אחד מתוך כמה, עצם העובדה כי עובד הניקיון ביצע עבודה רשלנית, מחייבת ייחוס מלוא החבות לחברת הניקיון ולא למזמין.

לטענת המערערים, באמצעות עו"ד אמיר גולן, עצם קביעתה של השופטת, לפיה עובד הניקיון התרשל בעבודתו ולא ניקה כראוי את הלכלוך, מחייבת הייתה לקבוע כי מלוא החבות רובצת לפתחה של חברת הניקיון.

בערעור נטען עוד, כי מרגע שעובד הניקיון מופנה לנקות מפגע או לכלוך, הרי שאם הניקיון אינו מבוצע כראוי, האחריות הינה של חברת הניקיון בלבד. במקרה הנדון, נאמר בערעור, אירוע הנזק התרחש עקב עבודה רשלנית של עובד הניקיון שלא ניקה כראוי את המפגע וכפועל יוצא מכך כתוצאה מאחריותה של חברת הניקיון.

אשר על כן מתבקש בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור בכל הנוגע לקביעת חלוקת האחריות בין מגה לבין חברת הניקיון מטעמה, ולקבוע כי מלוא האחריות לקרות אירוע הנזק ובהתאם לתשלום הפיצויים שנפסקו, מוטלת בלבד על חברת הניקיון ומבטחת אחריותה.