''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 23°
חיפה 26°
באר שבע 25°
אילת 28°
מדורים
שימושי PLUS

מומלץ: להתרגש במקום להירגע

כאשר אנו מרגישים חרדה ומנסים להירגע, אנו נוטים לחשוב על כל הדברים שעלולים להשתבש. כאשר אנו נרגשים, סביר יותר שנחשוב כיצד הדברים דווקא יכולים להסתדר

יפעת גדות
כ"ו טבת התשע"ד
לא להרגע... [צילום: פלאש 90]
לא להרגע... [צילום: פלאש 90] צילום: פלאש 90

אנשים שאומרים לעצמם כי הם מתרגשים, במקום לנסות ולהירגע, יכולים דווקא לשפר את ביצועיהם במהלך פעילויות המעוררות חרדה, כמו נאום בפני קהל או מבחנים במתמטיקה. כך קובע מחקר חדש שפורסם על-ידי האיגוד הפסיכולוגי האמריקני.

חרדה היא תחושה שהולכת ומחלחלת. אנשים רבים משוכנעים שהניסיון להירגע הוא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם החרדה שלהם, למרות שהדבר עשוי להיות קשה מאוד ולא יעיל. כאשר אנו מרגישים חרדה ומנסים להירגע, אנו נוטים לחשוב על כל הדברים שעלולים להשתבש. כאשר אנו נרגשים, סביר יותר שנחשוב כיצד הדברים דווקא יכולים להסתדר.

מספר ניסויים שבוצעו על-ידי חוקרים מבית הספר לרפואה הרווארד הראו כי הצהרות פשוטות לגבי התרגשות יכולות לשפר את הביצועים במהלך פעילויות מעוררות חרדה. המחקר פורסם במהדורה המקוונת של Journal of Experimental Psychology: General.

ניסוי מס' 1 - התכוננו לנאום


במסגרת אחד הניסויים, 140 משתתפים (63 גברים ו-77 נשים) התבקשו להתכונן לשאת נאום משכנע בפני קהל על הסיבה לכך שהם יכולים להיות עמיתים מועילים במסגרת העבודה. כדי להגביר את החרדה, החוקרים תיעדו בווידאו את הנאומים ואמרו למשתתפים שוועדת שופטים תחלק להם ציונים. לפני שהמשתתפים נשאו את הנאום, הורו להם לומר "אני מתרגש", או "אני רגוע".

המשתתפים שאמרו "אני מתרגש" נאמו זמן רב יותר והיו משכנעים יותר, הציגו כשרון רב יותר והיו גם יותר רגועים מהמשתתפים שאמרו "אני רגוע".

החוקרים הסבירו כי לדרך בה אנו מדברים על הרגשות שלנו יש השפעה חזקה על איך אנו מרגישים באמת.

ניסוי מס' 2 - בואו נעשה מתמטיקה


במסגרת ניסוי נוסף, 188 משתתפים (80 גברים ו-108 נשים) התבקשו לפתור בעיות מתמטיות קשות לאחר שקראו את המשפטים "מנסה להתרגש" או "מנסה להישאר רגוע". משתתפים בקבוצת ביקורת לא קראו כל הצהרה שהיא. המשתתפים בקבוצת "המתרגשים" השיגו ציון גבוה ב-8% בממוצע מהציון אותו השיגו קבוצת "המשתתפים הרגועים" והמשתתפים בקבוצת הביקורת. כמו-כן הם דיווחו על תחושת ביטחון גדולה יותר לגבי כישורי המתמטיקה שלהם לאחר המבחן.

במסגרת ניסוי שכלל קריוקי, 113 משתתפים (54 גברים ו-59 נשים) נבחרו בצורה אקראית לומר שהם "חרדים", "מתרגשים", "רגועים", "כועסים" או "עצובים" לפני ששרו שיר רוק פופולרי. משתתפים בקבוצת ביקורת לא הצהירו דבר לפני המשימה. קצב הלב של כל המשתתפים נבדק כדי לאמוד את רמות החרדה.

תוצאות הניסוי הראו כי משתתפים שאמרו כי הם "נרגשים" הצליחו בביצוע השיר ב-80%, בממוצע, בהיבט של גובה הצליל, הקצב ועוצמת הצליל שנמדדו על-ידי מערכת מיוחדת. אלו שאמרו כי הם רגועים, כועסים או עצובים הצליחו ב-69% בממוצע, יחסית ל-53% אצל אלו שאמרו כי הם חרדים. המשתתפים שהצהירו כי הם מתרגשים דיווחו גם על תחושות של התרגשות וביטחון ביכולות השירה שלהם.

מאחר שהן חרדה והן התרגשות הם מצבים רגשיים המאופיינים בהתעוררות גבוהה, קל יותר להתייחס לחרדה כאל התרגשות במקום לנסות להירגע כדי להילחם בחרדת הביצוע.

כשאנו מרגישים חרדה, הסבירו החוקרים, אנו שוקעים במחשבות ומתמקדים באיומים פוטנציאליים. בנסיבות כאלו אנשים צריכים דווקא לנסות להתמקד בהזדמנויות הפוטנציאליות. חשוב אפילו לומר לעצמנו כי אנו "מתרגשים", גם אם אנו לא מאמינים בזאת תחילה. אמירה כזו בקול רם יכולה להגביר את אותנטיות התחושה עוד יותר.

יוסי

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה