הליכי אישור חלוקת דיבידנד עדיין בעייתיים

פרופ' אמיר ברנע קורא (יום ה', 26.12.13) לנסח בבהירות את התנאים הדרושים להכרזת החברה כחדלת פרעון, כך שיהיו כללים אחידים לכל השופטים, וליצור עלות גבוהה לפנייה לבית המשפט ממניעים זרים. ברנע דיבר בכנס של ועד מחוז ת"א והמרכז בלשכת עורכי הדין בנושא חדלות פרעון.

ברנע סקר את שתי השיטות לקביעת חדלות פרעון: האמריקנית המדברת על היכולת העכשווית לפרעון החובות, והישראלית הבודקת את היכולת העתידית. לדעתו, השיטה הישראלית עדיפה בשל מספר סיבות: בישראל קיים בעל שליטה מזוהה, היכול לעכב את ההליך עד לחדלות פרעון בפועל; לפירוק יש עלות גבוהה בשל אובדן שווי השליטה בחברה; וקשה לנסח אמות מידה פיננסיות (שהן הבסיס לגישה האמריקנית) להגנה על נושים ארוכי טווח.

"המבנה הפירמידלי הוא אסון טבע", התייחס ברנע למבנה השליטה הייחודי הקיים בישראל. "כל משב רוח יוצר בעיה לחברות למעלה. המעלית שבה עולים הכספים מהחברות למטה לחברות למעלה נעצרות בכל משב רוח".

הבעייתיות של חוות דעת

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, התייחסה לאישור חלוקת דיבידנד בידי בית המשפט. לדבריה, הבעייתיות בהליך היא שהנושים אינם צד בפועל, משום שמדובר בנושים קטנים שאינם מתייצבים להליך יקר ומסובך זה. כך נוצר מצב, בו במקרים רבים ההליך היה במעמד צד אחד - של החברה בלבד, ש"אמרה שבדקנו והכל יהיה בסדר".

ואולם, הוסיפה רונן, המצב השתנה עם הקמת המחלקה הכלכלית, ובין היתר מתבקשת עמדת רשות ניירות ערך כאשר מדובר בחברה ציבורית. עוד הזכירה רונן את הפסיקה, לפיה גם אישורו של בית המשפט אינו מחסן את נושאי המשרה מפני תביעות עתידיות. עם זאת, "ההליכים עדיין בעייתיים ומעוררים הרבה שאלות, שאינן בתחום המומחיות הרגיל של בית המשפט".

עו"ד אברמי וול העיר, בעקבות תיק אי.די.בי, כי קשה מאוד להסתמך על חוות דעת של מומחים. הוא הזכיר, כי כאשר החל הדיון בגורלו של הקונצרן הוגשה חוות דעת לפיה יש לו גרעון של 1.5 מיליארד שקל, בעוד שלבסוף הוגשו הצעות לרכישתו ב-1.3 מיליארד שקל. וול גם הזהיר, כי נושים עלולים לדחוף חברה לחדלות פרעון מוקדם מדי, כדי לקבל חלק יותר מהחוב כלפיהם.

רונן הגיבה, כי לבית המשפט אין ברירה אלא לקבל חוות דעת בכל פעם בה הוא עוסק בתחומים שאינם משפטיים. היא הדגישה, כי בית המשפט צריך להיות ער לכך שמינוי מומחה מטעמו אינו מיקור-חוץ של ההחלטה, ושההחלטה חייבת להיות אך ורק של השופט. "הבעיה האמיתית היא שהדברים מאוד נזילים, כי נורא נורא מסובך" לחזות את העתיד.

בנוגע לאחריות הדירקטורים אמרה רונן, כי קנה המידה העיקרי הוא האם מילאו את תפקידם. אם משמעות הדבר היא שידברו לפרוטוקול - לרונן אין כל בעיה עם זה, משום שלדבריה בכך מוכיח הדירקטור ששאל ועשה את המוטל עליו.