יזמי צופים תובעים 100 מלש"ח ממשהב"ט

משרד הביטחון נתבע לשלם 100 מיליון שקלים לחברת לידר ניהול ופיתוח ולקרן לגאולת קרקע תכנון ופיתוח ישובים, בטענה להתנהלות חסרת תום לב ורשלנית של הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי והמנהל האזרחי ביהודה ושומרון, אשר על פעילותם אחראי משרד הביטחון.

לטענת התובעות, במשך למעלה מתשע שנים נמנעו הממונה והמנהל במופגן ותוך שימוש בטענות סרק שונות מן הגורן ומן היקב, מלחדש את הסכם הפיתוח שנחתם בינם לבין התובעות המתייחס לקרקעות שיועדו להרחבת הישוב "צופים" בשומרון. זאת, לדברי התובעים, אף לאחר שערכאה שיפוטית מוסמכת הורתה להם בשנת 2009 לחדש את הסכם הפיתוח ללא כל תנאי.

בתביעה נטען כי התנהלותם השערורייתית של הנתבעים הביאה לכך שתוואי גדר הביטחון של מדינת ישראל נקבע על הקרקעות שיועדו להרחבת היישוב, ובכך איבדו התובעות כל אפשרות מעשית לפיתוח ובינוי הקרקעות בהתאם להסכמים שנחתמו עמן ובהתאם לתוכניות החלות על השטח.

כתוצאה מכך, טוענות התובעות, ירדו לטמיון זכיותיהן לבניית כ-1,600 יחידות דיור ושטחי מסחר, זכויות אשר עלה בידיהן להשיגן במשך 12 שנים של עבודה מאומצת, במהלכן נקטו בשלל פעילויות של תכנון והכנה לבנייה, לרבות פילוס שטח הררי וטרשי במיוחד על העלויות האדירות הכרוכות בדבר.

לטענת לידר והקרן לגאולת קרקע, באמצעות משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ושות', מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים גרמו להן נזקים כלכליים אדירים הנאמדים במאות מיליוני שקלים. לדבריהן, הן זכאיות לפיצוי מלא והוגן של הנזקים שגרמו להן הנתבעים, בין בדרך של הקצאת קרקע חלופית שוות ערך, ובין בדרך של תשלום פיצויים אשר ישקפו את אובדן שווי הזכויות בקרקע.

התובעות מעריכות את היקף נזקיהן בגין הפגיעה בזכויותיהן ביחידות הקרקע השונות בסכום של 325 מיליון שקלים, אולם משיקולי אגרה החליטו להעמיד את תביעתן על סך של 100 מיליון שקלים תוך שמירה על זכותן לתיקון סכום התביעה בעתיד.

בנוסף מתבקש בית המשפט להורות לנתבעים לאפשר לתובעות לפתח ולבנות את הקרקעות צופים צפון וצופים מזרח בהתאם להסכם הפיתוח ולתוכניות הפיתוח, תוך ביצוע ההתאמות המתבקשות בגדר הביטחון, בפרט באזור צופים צפון.

לחלופין, היה ולא ניתן לממש את הבנייה בקרקעות האמורות, מתבקש בית המשפט לאכוף על הנתבעים לקיים את התחייבויותיהם ולהקצות לתובעות קרקעות בעלות מאפיינים והיקפים דומים שוות ערך לקרקעות צופים צפון וצופים מזרח בסמוך להן ככל הניתן, וכן להתקשר עמן בהסכמים לפיתוח הקרקעות החדשות בהיקף דומה לקרקעות הישנות.

בתביעה נטען כי הממונה והמנהל לא היו רשאים לפתע בשנת 2004 לאחר שההסכם עם התובעות נחתם עוד בשנת 1992 להתנות את הארכת תוקף הסכם הפיתוח בתשלום כספים, ושלא להאריך את תוקפו של ההסכם תוך גרירת רגליים משך לא פחות מתשע שנים.

לטענת התובעות, התנהלות זו של הנתבעים שללה מהן את האפשרות להביא את הבנייה לסטטוס מתקדם דיו, אשר די היה בו כדי להכליל את שטח ההרחבה בצד ה"ישראלי" שממערב לגדר הביטחון ולא ממזרח לו במנותק מן היישוב צופים.

לדברי התובעות, השינויים שנערכו בתוואי גדר הביטחון באזור היישוב צופים הנחיתו מכת מחץ על התוכניות שלהן לפתח את הקרקעות ולבנות עליהן.

בתביעה מצוין כי חברת לידר ניהול ופיתוח עוסקת מזה כ-25 שנים בייזום, תכנון ופיתוח של קרקעות למגורים באזור היישוב צופים שבשומרון, ואילו הקרן לגאולת קרקע תכנון ופיתוח יישובים עיסוקה ברכישת קרקעות באזור יהודה ושומרון, בפיתוחן ובייזום בינוי. את עיקר רכישותיה מבצעת הקרן באמצעות חברת בת ירדנית - "הקרן ליד מדרשת ארץ ישראל".

טרם הוגשו כתבי הגנה.