''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
32°
ירושלים 29°
חיפה 32°
באר שבע 31°
אילת 34°
מדורים
שימושי PLUS

המתווך, סרט הריגול ו"יהיה בסדר"

פסק הדין בתביעתו של אלכסנדר נוב נגד אלביט מערכות מספק הצצה נדירה לעולם התעשיות הביטחוניות, וגם מעלה תמיהות על אופן התנהלותה של אלביט בהליכים נגדה

איתמר לוין
י"ז טבת התשע"ד
מסוק MI17. אלביט שילמה לחברת-קש
מסוק MI17. אלביט שילמה לחברת-קש

פסק דינו של השופט מנחם רניאל בתביעתו של אלכסנדר נוב נגד אלביט מערכות מעניק הצצה נדירה לכמה מן האירועים המתחוללים מאחורי הקלעים במכרזים ביטחוניים בחו"ל וגם מבט מטריד על התנהלותה של חברה גדולה, חזקה ומכובדת כמו אלביט מערכות.

* מדוע נזקקה אלביט, חברה מובילה וידועה בתחומה, לשירותיו של נוב כדי להשיג שיתוף פעולה עם משרד ההגנה הרוסי? רניאל מתאר כך את נוב: "הציג עצמו כמי שעוסק במתן שירותי ייעוץ שיווקי בקשר לפרויקטים ביטחוניים ואזרחיים בבריה"מ-לשעבר ובמדינות מזרח אירופה, וכבעל קשרים בתעשיה הצבאית הרוסית". כאשר מצרפים הגדרה עמומה זו למה שידוע על האופן בו מתקבלות החלטות במדינות אלו, לא בטוח שהתוצאה משובבת לב ונפש.

* נוב שיתף בעסק את ולרי גרנר, בעליה של חברת מדף בשם גרטון ש"הופיעה רק לצורך החשבונאי" לבקשתו של סמנכ"ל השיווק של אלביט, נחום יואלי. במילים אחרות: אלביט התקשרה עם חברת-קש, במקום לדרוש מנוב שיקים חברה משל עצמו. מדוע? על כך אין הסבר.

* גרנר העיד מטעם אלביט, שניסתה להוכיח שאין בעצם יריבות בינה לבין נוב משום שההתקשרות הייתה עם גרטון. רניאל אינו בורר במילים: "לא הייתה זו עדות אמת, אלא עדות מביכה שנסתרה בחקירתו הנגדית, וניכר היה בה שהיא ניתנת רק על-מנת לרצות את אלביט, איתה ממשיך מר גרנר לקיים קשרים עסקיים". במילים אחרות: אלביט הביאה עד שקר והיא עובדת איתו למרות שהוא שקרן.

* אלביט טענה שהאישור שהביא לה נוב ממשרד ההגנה הרוסי היה חסר ערך. רניאל מצביע על כך, שאלביט עצמה הסתמכה על אותו אישור בתביעה שהגישה נגד ממשלת בולגריה. ושוב ניתן פירוש משלנו: אלביט הציגה טענות מנוגדות לשני בתי משפט, ואין ספק שהיא לכל הפחות "בילפה" באחד מהם. התנהגות תמוהה מאוד, בלשון המעטה, מצידה של חברה גדולה ומובילה.

* מירון מרגוליס, ממנהלי חטיבת השבחת המסוקים של אלביט, העיד כיצד התקבל אותו אישור ממשרד ההגנה הרוסי. הסיפור ארוך וניתן לקרוא אותו בפסק הדין. נסתפק בכותרת שנותן לו רניאל: "נוסח השמור לסרטי ריגול זולים". בצורה כזו, אם נאמין למרגוליס, התנהלה אלביט במוסקבה.

* גם טפח מהתנהלותה של התעשיה האוירית נחשף בפסק הדין. תע"א התמודדה אף היא במכרז הבולגרי, אך בניגוד לאלביט - לא הגישה את האישור הנדרש על שיתוף פעולה אפשרי עם רוסיה, יצרנית המסוקים. שמעון אקהאוז, שהיה אז המשנה למנכ"ל תע"א (ולאחר מכן מנכ"ל חברת אימאג'סאט לתצלומי לווין ויו"ר חברת סטרלינג של אי.די.בי), הסביר שהחברה סברה שממילא איש לא יצליח להשיג אישור כזה. שנאמר: יהיה בסדר. אבל תע"א הפסידה במכרז משום שלמרבה הפתעתה, אלביט דווקא הצליחה להשיג את האישור הנדרש.

מנחם

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה