"הפרטת צים תלויה ברצונה של משפחת עופר"

הפרטת צים, האמורה להתבצע בסוף חודש זה, עלולה להתברר כמהלך לגמרי לא פשוט.

ראש תחום אסטרטגיה בשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, ד"ר יעקב בן-עמי, טוען כי "הפרטת צים תלויה רק ברצונה של משפחת עופר, בעלת השליטה בחברה לישראל".

"החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר, המחזיקה ב-48.9% ממניות צים היא בעצם זו שתחליט אם ואיך תתבצע הפרטת צים", טוען בן-עמי.

לטענתו, לחברה לישראל יש שתי אופציות שיכולות להפריע לביצוע המכירה: האחת, היא שימוש בזכות הסירוב הראשונה המוקנית לה. כלומר, האפשרות להשוות את המחיר שיציע הקונה הפוטנציאלי לממשלה תמורת חלקה בצים, העומד על 46.6% ממניות חברת הספנות.

"מהלך זה", טוען בן-עמי, "עשוי להרתיע קונים פוטנציאליים, ביודעם שקיים גורם אשר עשוי להשוות את המחיר שהם יציעו. החברה לישראל הבהירה לפני זמן קצר, כי בכוונתה הכללית לשקול אפשרות לרכוש את חלקה של הממשלה בצים, וברשות החברות הממשלתית מודעים לכך".

האפשרות השניה לטרפד את הפרטת צים, נובעת מזכותה של החברה לישראל להצטרף לממשלה ולבקש למכור את מניותיה במקביל ובעת ביצוע מכירת מניות הממשלה.

"במצב כזה", מציינים בשלוחת דרבי, "הקונה הפוטנציאלי יצטרך לרכוש 97.5% ממניות צים, דהיינו כמעט את כל כמות המניות של צים. לקונה הפוטנציאלי, המשמעות היא שהוא יצטרך לשלם תמורת כמעט כל מניות צים ולממן הוצאה זו מכספו".

"לאור מצבים אלה", ממשיך בן-עמי ואומר, "ברור שהחברה לישראל 'שולטת בעקיפין' על מהלך המכירה של צים בגלל האופציות שברשותה עליהם היא לא ויתרה".

צים, כחברה מאוחדת, מחזיקה בצי של 80 אוניות, מתוכן 23 אוניות בבעלות מלאה וחלקית ו-57 אוניות חכורות או שהושכרו לפרקי זמן שונים.

מומחי ספנות ואנשי רשות החברות הממשלתית מעריכים, כי חלק גדול מהעניין בצים, מבחינת הקונה הפוטנציאלי, הינו קווי שיט למזרח הרחוק ולארה"ב שניתן למזגם, ובכך לייעל קווי שייט קיימים באזורים אלה. צים פעילה מאוד באזור אסיה-פסיפיק וביפן, שהם אזורי שיט מבוקשים מאוד לספנות מטען וצובר.

רשות החברות הממשלתית לא תמסור למתמודדים הפוטנציאלים על רכישת חברת הספנות צים, את הערכת השווי של החברה שבוצעה על-ידי הרשות, כך נמסר לאנשי שלוחת דרבי, שבחנו את נושא הפרטת צים. ברשות ציינו, כי "הערכות השווי הוזמנו לצורכי הרשות בלבד ולא ימסרו למשתתפים, שיעשו הערכת שווי בעצמם ועל אחריותם".

בן-עמי טוען, כי ביצוע הערכת שווי לצים הוא מורכב ולא ברור אם יהיו מתמודדים שיספיקו לבצע הערכה מקצועית עד למכרז שייערך בסוף חודש זה, מול יתרון לחברה לישראל שמכירה את צים.

בן-עמי מציין, כי קונה פוטנציאלי של צים נתון למגבלות שיקשו על תהליך ההפרטה. לדוגמא, הוא מציין כי "בבעלותה של צים ישראל יהיו 18 אוניות כשירות לשיט.

לפי תנאי המכירה, בשנה הראשונה תהיה צים רשאית 'לחדול להיות הבעלים של לכל היותר 2 אוניות מתוך ה-18. החל מתום שנה ממועד מכירת אחזקות המדינה בצים, תהיה החברה רשאית למכור אוניה אחת בכל שנה שלאחר מכן, ובלבד שמספר האוניות הכולל שבבעלותה לא יפחת ממספר האוניות הנדרש בצי המינימלי (11 אוניות), שמתוכן לפחות 6 אוניות רשומות אצל רשם כלי השיט וחייבות לשאת דגל ישראלי ולהיות בעלות נפח משא מוגדר'".

בן-עמי מציין, כי "חלק מאוניות צים ישראל הם בעלות גיל גבוה יחסית, שמועד החלפתם מתקרב, דבר המטיל סימני שאלה בהתניות על מספר האוניות שצים ישראל תוכל למכור או להחליף".

גם הבעיה הביטחונית, מציינים בשלוחת דרבי, לא נסגרה במלואה, כפי שעולה מפרוטוקול ישיבת ועדת השרים לענייני הפרטה: "אמנם שר הביטחון נתן אישור בכתב ומראש, כי אין בפיצול צים לשתי חברות (צים ישראל וצים בינלאומי) כדי לפגוע בשמירה על האינטרסים הביטחוניים החיוניים של "המדינה בצים" טוענים בדרבי, אך יחד עם זאת נכתב בפרוטוקול, כי "שר הביטחון יהא רשאי להתנות האישור ונתינתו בתנאים כפי שיראה לנכון, לצורך שמירת האינטרסים הביטחוניים החיוניים של המדינה".

בדרבי טוענים, כי "ברור מאליו שהקונה צריך לחשוש מאפשרות של התערבות אפשרית של שר הביטחון בפעילות צים, בתנאים מסויימים".

בן-עמי מוסיף, כי בניגוד להנפקת-הפרטת אל-על, קונה פוטנציאלי של צים חייב להביא בחשבון, כי "הפרטת צים שונה במהותה בגלל אפשרויות התמרון של החברה לישראל, שעשויה למנוע מרוכש כל מניות הממשלה, בהנחה שהחברה לישראל לא תמנע המהלך, את השליטה בפועל בצים, שכן 2.5% מניות נוספות של צים נמצאות בידי גופים שונים שעשויים למכור ולקבוע בכך את בעל השליטה אחרי ההפרטה".

בן-עמי מציין, כי "בשלב זה כלל לא ברור אם יהיו מתמודדים במכרז על הפרטת צים בסוף החודש. ישנו סיכוי שתהליך המכירה ידחה לפרק זמן נוסף, בהעדר מתחרים".