ל-81.8% מהעובדים בישראל יש חוזי פנסיה - קובעת סקירה של ה-OECD. נתון זה מציב את ישראל במקום החמישי מבין 34 מדינות הארגון. הנתון, נכון ל-2012, מתייחס בדרך כלל למועסקים בגילים 64-15.
במקום הראשון נמצאת שוודיה, המדינה היחידה שלכל 100% מעובדיה יש חוזי פנסיה. במקום השני נמצאת הולנד עם 88%, ואחריה איסלנד עם 84.8% ודנמרק עם 83.7%. ישראל מקדימה, לעתים בשיעורים ניכרים, את ארה"ב, קנדה וכל המדינות האחרות באירופה, ביפן ובקוריאה.
לחלק מהעובדים בישראל יש חוזי פנסיה חתומים, ולאחרים יש חוזי פנסיה "חצי-מחייבים", כלומר בנויים על הבנה בין המעביד לעובדים. אין חלוקה באחוזים בין שני הסוגים.
מצד שני, ההפרשות לקרנות פנסיה פרטיות בישראל הן הנמוכות ביותר מכל 34 המדינות, ועומדות על 7% מהשכר ברוטו. הממוצע לכל מדינות ה-OECD הוא 19.6% מהשכר ברוטו. הפער כביכול לרעת ישראל נובע מכך, שחלק הארי של ההפרשות לפנסיה בישראל נעשה עדיין לקרנות הפנסיה הותיקות, הנחשבות לגופים ציבוריים, וכן לפנסיה תקציבית של רוב עובדי המדינה, צה"ל, משרתי קבע וגופים אחרים.
מדינות רבות אחרות בעולם מתבססות על קרנות פנסיה פרטיות, ושיעור ההפרשה הכולל הגבוה ביותר הוא באיטליה, 33% מהשכר. לאחריה באות צ'ילי, ספרד וצ'כיה. אולם, כאמור, שיטת ההפרשות לפנסיה כמעט בכל המדינות שונה מזו של ישראל, ולכן אין ללמוד מנתונים אלו כאילו הפנסיה בישראל נמוכה יחסית.
נקודה חשובה לטובת העובדים בישראל היא, שהם מפרישים פחות ממחצית סך ההפרשות לקרנות פנסיה פרטיות -3.1% מהשכר ברוטו, לעומת 3.9% מהשכר ברוטו שמפריש המעביד. עקרון זה, שהמעביד מפריש תמיד יותר מהעובד, המקובל בישראל זה שנים רבות, איננו מקובלת במדינות האחרות בעולם: כמעט בכל המדינות שנסקרו, הפרשות העובד זהות ואף גדולות מהפרשות המעביד, כך שגם נושא זה הוא לטובת העובדים. בממוצע של כל מדינות ה-OECD, מפרישים המעבידים 8.4% מהשכר ברוטו, והעובדים 11.2%.
ה-OECD פירסם גם נתונים על סך הוצאות המדינות לפנסיה, כאחוז מהתל"ג, והנתון של ישראל הוא 5%, לעומת ממוצע של 7.6% בארגון כולו. אולם נתון זה הוא לשנת 2009, כך שלא ניתן ללמוד ממנו הרבה לגבי המצב הנוכחי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה