![ממילא. החניון משרת את באיו [צילום: פלאש 90]](https://storage.news1.co.il/articles/a6439d1d-aa4d-4587-b9d1-da776f21259c_tumb_800X480.jpg "ממילא. החניון משרת את באיו [צילום: פלאש 90]")
חברת אלרוב, בשליטת אלפרד אקירוב, עומדת לרכוש מחברת קרתא את החניון שלה ליד העיר העתיקה בירושלים. היא תשלם 110 מיליון שקל. אלרוב זכתה לפני כשבועיים בהתמחרות שערך המנהל המיוחד של קרתא, עו"ד יצחק מלכו, ועתה ביקש מבית המשפט המחוזי בירושלים לאשר את העסקה. מנתונים שהגיעו ל-News1 עולה, כי שווי הקניון שינק ב-139% בתוך שנתיים ורבע.
ההתמחרות נערכה ב-7 בנובמבר, והשתתפו בה 9 מתמודדים. המחיר ההתחלתי היה 77 מיליון שקל, והוא זינק תוך שעתים ב-33 מיליון שקל(!) אלרוב הציעה כאמור את המחיר הגבוה ביותר, 110 מיליון שקל. למקום השני הגיעה חברת ריט 1 הציבורית, שהציעה 107 מיליון שקל. למרום השלישי הגיעה הצעה של משקיעים המיוצגים בידי עוה"ד בן-חמו ובן סירא, 106 מיליון שקל (ראו להלן).
למקומות הבאים הגיעו: פרדן השקעות 105.5 מיליון שקל. איש העסקים אליאנס 101, חברת נוף אלנבי 91, חברת IPI 88, חברת גרין אויל 82.5 מיליון שקל.
הבקשה לאשר את מכירת החניון לאלרוב הוגשה לבית המשפט באמצעות עוה"ד מיכאל ראבילו ורועי שכטר, ממשרד מלכו.
כך עלה השווי מ-46 ל-70 מיליון שקל
החניון, בן כ-800 מקומות לרכב פרטי ועוד 35 לאוטובוסים, הוצע למכירה בראשית 2013 על-ידי המנהל המיוחד, עו"ד יצחק מלכו. שומה ראשונה, שנערכה על-ידי השמאי יובל דנוס באוגוסט 2011, קבעה ששווי החניון 46.1 מיליון שקל. שנה לאחר מכן, לאור השינויים במצב שוק הנדל"ן, ערך השמאי דנוס שומה שנייה, שקבעה ששווי החניון 60.8 מיליון שקל.
המכרז למכירת החניון הוצא בפברואר 2013. מספר שיא של 100 משקיעים גילו עניין, ו-20 מהם הגיעו לסיור באתר. לבסוף הוגשו הצעות בכתב, והגבוהה ביותר הייתה 70 מיליון שקל. לאור זאת החליט המנהל המיוחד לערוך התמחרות בין בעלי ההצעות הגבוהות ביותר.
המתמודד שהופיע ברגע האחרון
ברגע האחרון הופיעו עוה"ד בן חמו ובן סירא, ואמרו שבהם מייצגים משקיע רציני. המנהל המיוחד דרש מהם, בתנאי לאישור בקשתם להצטרף בתאריך כה מאוחר, להציע מחיר התחלתי גבוה ב-10% מהמחיר הגבוה ביותר בהצעות בכתב, כלומר 77 מיליון שקל. הם נענו, ובית המשפט אישר את הצטרפותם. לבסוף, כאמור, הם הגיעו למקום שלישי, ולא זכו.
"אקירוב הוא מונופול"
הליך נוסף הייתה דרישה של עו"ד זיו אברמוביץ, בשם אחד המשתתפים (אולי ריט 1) לממונה על הגבלים עסקיים, דוד גילה, לפסול את אלרוב. הנימוק: חברה זו היא בעלת חניון קרתא וחניון מלון מצודת דוד, ובה שם 1,200 מתוך 2,000 מקומות החניה במתחם זה, ולכן יש לה מעמד של מונופול. המנהל המיוחד הגיב באומרו, כי 610 מתוך 1,200 מקומות החניה שצוינו מיועדים לאורחי בתי המלון ולבלי דירות, כך שלאלרוב יש רק 587 חניות בבעלותו, והיא אינה מונופול. בנוסף, אין לדעת המנהל המיוחד מקום לקבוע מונופול על מתחם מצומצם, אלא עם מתחם רחב בהרבה.
הממונה על הגבלים עסקיים החליט שלא להתערב, בהליך, בין היתר משום שאינו מתערב בעסקה עתידית. לאור זאת הוחלט להמשיך בהליכים, אם כי המתמודד שהפסיד עשוי לנקוט בהליך לערער על החלטת הממונה בפני בית משפט. לשם זהירות, צירפו עוה"ד ראבילו ושכטר את הממונה על הגבלים עסקיים כאחד המשיבים בבקשה לאישור העסקה. הם גם ביקשו לאשרה במהירות, מאחר שתוקף הערבויות שנתנה אלרוב יפוג ב-15 בדצמבר.
קרתא – חברה ממשלתית שקרסה
קרתא נמצאת בבעלות המדינה כ-75% ועירית ירושלים כ-25%. החברה נקלעה לקשיים לפני שנים. ככל הידוע, זוהי חברה ממשלתית ראשונה, ואולי יחידה, בפרט בתחום הנדל"ן, שנקלעה לקשיים, מונה לה מנהל מיוחד והוא מממש את רכושה. החניון הגדול הוא הרכוש העיקרי של החברה, ומכירתו מיועדת לכסות חובות של החברה לנושים.
מי עומד מאחורי הקונים בכוח?
קרתא נמצאת בהליכי פירוק מזה שש שנים, על-פי בקשה של חברת אלרוב, שטענה כי החברה חייבת לה כ-100 מיליון שקל.
ריט 1 היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב. בעלי המניות העיקריים שלה הם בתי השקעות וחברות ביטוח.
הקונה-בכח אליאנס הוא קרוב משפחתו של איל הנדל"ן היהודי-אנגלי לורד דוד אליאנס, שרכש בעבר נדל"ן יוקרתי בישראל.
חברת נוף אלנבי מנוהלת בין היתר על-ידי שמואל פאקטור ושמואל סומך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה