מעמד הביניים הולך ומתפרק

פערי ההכנסות בתוך מעמד הביניים הישראלי הם הגבוהים ביותר מכל מדינות המערב, כשהכנסות האחוזון ה-75 בישראל גבוהות פי 2.8 מההכנסות של האחוזון ה-25.

זוהי רק אחת מהמסקנות המדאיגות שעולות (יום ד', 27.11.13) מפרסום דוח מצב המדינה לשנת 2013 של מרכז טאוב. הדוח השנתי מציג תמונת מצב חברתית-כלכלית מקיפה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות ובהשוואה לעבר. הדוח מרכז 14 מחקרים בתחומי החברה, הכלכלה, התעסוקה, החינוך, הרווחה, הבריאות וההוצאות הציבוריות.

הדוח מוצא עוד כי האפקטיביות של מערכות הרווחה והמס בהקטנת ממדי העוני היא הנמוכה ביותר מבין המדינות המפותחות, אפילו יותר משל האמריקנים.

תמיד אמרו לנו שבניכוי החרדים והערבים, מצב העוני בישראל, כמו גם תחלואים אחרים, טוב לאין ערוך, אך הדוח מוצא כי שיעורי העוני בהכנסות כלכליות בישראל גבוהים מאוד גם ללא החרדים והערבים (29 אחוז). בנוסף, העוני בקרב ילדים בישראל, לאחר תשלומי רווחה ומסים, הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח - שליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני.

המצוקה החומרית הבסיסית מחלחלת למעמד הביניים

בבדיקת המצוקות החומריות בישראל, נמצא כי 34 אחוז מהאוכלוסייה הגיעו למצב של מצוקה חומרית ובשל מצבם הכספי וויתרו על חימום או קירור הדירה. כמו-כן, 20 אחוז ויתרו על מזון ו-13 אחוז ויתרו על חשמל או טלפון בשל מחסור כלכלי. מאלו שנזקקו לשירותים רפואיים כמעט 40 אחוז ויתרו על טיפולי שיניים משיקולים כלכליים, 16 אחוז ויתרו על טיפול רפואי אחר ו-15 אחוז ויתרו על תרופות.

נמצא עוד כי מצוקה חומרית אינה נחלתם רק של המשתייכים לרביעון ההכנסה הנמוך ביותר בישראל, אלא גם בעייתו של מעמד הביניים - ובשיעורים גבוהים מאוד. בקרב רביעון ההכנסה השני מעל ל-50 אחוז ויתרו על חימום או קירור דירתם, כ-30 אחוז ויתרו על מזון, כ-16 אחוז ויתרו על חשמל או טלפון ומעל ל50 אחוז ויתרו על טיפולי שיניים. אפילו בקרב אנשים המשתייכים לרביעון ההכנסה השלישי, כלומר בעלי הכנסה לנפש מעל החציון, כ-30 אחוז ויתרו על חימום או קירור דירתם, 14 אחוז ויתרו על מזון ו-35 אחוז ויתרו על טיפולי שיניים בשל שיקול כלכלי.

החרדים שנזקקים לתמיכה כלכלית נעזרים יותר בהורים, בחברים ובקרובים, ואילו הערבים נעזרים בשיעורים גבוהים בהרבה בילדיהם. הדבר עשוי להעיד על כך שהחרדים הם "עניים חדשים", ואילו האוכלוסייה הערבית סובלת ממצוקה כלכלית לאורך שנים ארוכות יותר.

כמות הרופאים לנפש תלך ותרד

מצוקה בבתי החולים [צילום: פלאש 90] (פלאש 90)

בישראל מספר הרופאים לנפש הוא בין הגבוהים בעולם המערבי (במידה רבה בזכות העלייה מברית המועצות לשעבר), אבל מספר בוגרי לימודי הרפואה לנפש בישראל בשנה עומד על פחות מחצי מהממוצע במדינות המערב. יתרה מכך, בעוד שבמדינות אלו מספר בוגרי לימודי הרפואה עולה בהתמדה, בישראל מספרם נמצא בירידה כבר עשור – מה שמעיד על מספר הרופאים הנמוך יחסית הצפוי לישראל בעתיד אם לא יחולו שינויים משמעותיים במדיניות.

מסיימי לימודי כוח אדם סיעודי לנפש בישראל – אחים ואחיות – עומד על כשליש בלבד מהממוצע המערבי, וגם מספר זה נמצא במגמת ירידה כבר עשור.

מספר המיטות בבתי החולים בישראל הוא שני שלישים מממוצע המדינות המפותחות, ועוד נמצא במגמת ירידה מתמדת.

בלימת התחזקות החינוך החרדי?

בעשור האחרון קיימת מגמה בולטת של צמצום חלקו של החינוך הממלכתי (מ-48 אחוז ב-2000 ל-40 אחוז ב-2013) מכלל הילדים בכיתות א' עד ו'. גם חלקו של החינוך הממלכתי-דתי ירד מ-14.7 אחוז ל-14 אחוז. מאידך ניכר גידול משמעותי בהיקף של החינוך החרדי (מ-13.4 אחוז ב-2000 ל-18.6 אחוז ב-2013), וגידול באוכלוסייה הערבית (כולל דרוזים ובדואים) מ-24.2 אחוז בשנת 2000 ל-27.1 אחוז כיום.

בשלוש השנים האחרונות ניכרת בלימה מסוימת בשיעורי השינוי של מרבית קבוצות האוכלוסייה. במערכת החינוך הממלכתית ובמערכת החינוך הממלכתית-דתית הייתה עלייה מסוימת ברישום לכיתות א'-ו'. מאידך-גיסא, בשתי האוכלוסיות שבהן שיעורי הגידול הם הגבוהים ביותר, החרדים והבדואים, חלה ירידה בשיעור הגידול בשלוש השנים האחרונות.

קשר ישיר בין השכלת ההורים למשמעת בכיתה

המחקר מצא עוד כי ככל שהשכלת ההורים של תלמידי הכיתה נמוכה יותר, הכיתה ממושמעת פחות (כאשר השכלת ההורים מתחת לממוצע, שיעור הכיתות שהפרעות המשמעת בהן רבות מהממוצע גדל בשליש). כשני שלישים מההבדלים ברמת המשמעת בין הכיתות קשור למאפיינים של כיתה ספציפית (כגון מספר התלמידים בה) ולא למאפייני בית הספר (כגון מספר התלמידים בבית הספר, שהוא קבוע עבור כל הכיתות). לפיכך, בעיות המשמעות בכיתה תלויות בעיקר במאפיינים הייחודיים לה, ופחות בבית הספר.

נמצא כי בבתי ספר שנוקטים מדיניות אכיפת משמעת נוקשה, רק 17 אחוז מהכיתות אינן ממושמעות, ואילו בבתי ספר שאכיפת המשמעת בהם מתירנית, שיעור כפול מכלל הכיתות (33 אחוז) אינן ממושמעות. בקרב כיתות שבהן יחס המורה נתפס כלא-הוגן היו פי שניים כיתות לא ממושמעות מאשר בקרב כיתות שיחס המורים בהן נחשב להוגן (33 אחוז לעומת 17 אחוז, בהתאמה).

התואר השני עדיין תלוי ביוקרת מקצועו של האב

ומה קורה בשכבות הגיל הגבוהות יותר? מספר בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות עלה רק במעט בשני העשורים האחרונים: מכ-58,000 בוגרי תואר לפני שני עשורים לכ-65,000 בוגרים ב-2011. מנגד, האינפלציה בפעילות המכללות הביאה לגידול משמעותי ועקבי במספר בוגרי התואר הראשון בהן: מ-20,000 בלבד לפני שני עשורים לכמעט 120,000 בוגרים ב-2011.

הדוח מעלה כי אומנם הסיכויים לזכות בתעודת בגרות ובתואר ראשון גדלו עבור כלל האוכלוסייה מאז 1995, אך הסיכוי לסיים תיכון ולזכות בתואר ראשון גדלים בקרב ילדים ככל שיוקרת משלח היד של האב גבוהה יותר.

למעשה, נמצא כי הקשר בין יוקרת משלח היד של האב לסיכויי הילדים לקבל תואר שני גדל מאז 1995 רק עבור ילדים לאבות עם יוקרה בינונית וגבוהה של משלח יד.

חדשות שמכבדות את הזמן שלך

שולחים לך את מה שקרה באמת. קצר ולעניין. נקודה.

חדשות הבוקר ב-3 דקות

רק הדברים שבאמת קורים

אפשר לבטל בכל רגע