אמו, אחותו ואחיו של אילן שושן, ששם קץ לחייו באפריל 2005 בנסיבות טראגיות והוא בן 34 במותו, הגישו לבית משפט השלום בתל אביב תביעת נזקי גוף כנגד משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית ופרופסור יהודה היס ששימש כרופא המשפטי הראשי של המכון, בטענה לנזקים נפשיים, עגמת נפש וצער בשל פגיעה במנוח בגין התנהלותם של הנתבעים.
בתביעה נאמר כי התובעים הסכימו בעל כורחם לביצוע נתיחת גופתו של יקירם מבלי שחתמו על מסמכים כלשהם ובוודאי מבלי שהוסבר להם שייתכן שהמכון ישמור חלקים מגופת יקירם. לדברי התובעים, ככל שהיו יודעים או אפילו חושדים כי חלקים מגופתו עשויים להישמר היו עומדים על סירובם לביצוע הנתיחה, שלדברי המשטרה נועדה לבירור נסיבות המוות.
לדברי התובעים, הם סברו כי הגופה נקברה במלואה ולא הייתה להם סיבה לחשוב אחרת. אולם לאחר לחצים כבדים ביניהם שביתת רעב מחוץ למכון של בת המשפחה אשר חשדה כי גופת אחיה לא נקברה בשלמותה, נאלצו הנתבעים להודות כי אכן חלקים ניכרים ממוחו וכן חלקי איברים נוספים מגופו של המנוח נשמרו במכון.
בתביעה נאמר כי בדצמבר 2012 נערכה הקבורה הנוספת של חלקי המוח וחלקי איברים הנוספים ואולם התובעים לא השתתפו באירוע בשל חוסר יכולתם להתמודד עם הטראומה שנגרמה להם בעקבות האירוע וחוסר יכולת נפשית להתמודד עם קבורה נוספת של יקירם.
בתביעה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין לויתן, שרון ושות'נטען כי הנתבעים פגעו בזכויות החוקתיות של כבוד האדם, בזכותו של אדם על גופו, בזכות למות ולנוח בכבוד, ובזכותו של האדם לאוטונומיה על גופו. לדברי התובעים בשל מעשי ומחדלי הנתבעים הם חוו שבר עמוק, מצבם הנפשי הידרדר,הם הפכו שבר כלי, והתנהלות הנתבעים הובילה אותם אל סף תהום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה