תלושים או טופס 106 - הבסיס לשכר לביטוח

תלושי השכר או טופס 106 הם הבסיס לקביעת שכרו של בעל עסק, כאשר יש לקבוע תגמולי ביטוח שישולמו לו או למשפחתו. כך אומר (20.11.13) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

עמית אומר, כי הערכת הפסד ההשתכרות של עצמאי בעל עסק, נעשית בהסתמך על דיווחיו לרשויות המס ושומת המס שהוצאה לו. המצב סבוך יותר כאשר מדובר בשכיר הפועל באמצעות חברה שבשליטתו. לאור זאת, הערכת הפסד ההשתכרות תיעשה בשני שלבים. תחילה יש לבחון האם לאור מידת הזהות והתלות בין הניזוק לבין החברה שבשליטתו, יש להרים את מסך ההתאגדות. אם כן, יש להעריך האם השכר שמשך הניזוק הוא ריאלי, ועל כך אומר עמית:

"כבעל השליטה והרוח החיה בחברה פרטית-משפחתית, הניזוק קובע לעצמו את גובה המשכורת שהוא מושך מדי חודש מהחברה, וגובה המשכורת עשוי להיות מושפע 'כלפי מטה' משיקולים שונים, בעיקר שיקולי מס, כגון הרצון לדחות תשלום המס, או לשלם מס מופחת בדרך של משיכת דיבידנד מהחברה, מה עוד שדיבידנד אינו חייב בתשלום לביטוח לאומי.

"לצד שיקולי המס יכולים להיות שיקולים נוספים למשיכת משכורת בגובה נמוך - כאשר ההנחה היא שככל ששכרו של בעל השליטה נמוך יותר כך קטנות הוצאות החברה וגדלה רווחיותה - כגון רצונו של בעל השליטה להציג רווחיות גבוהה של החברה, אם לשם קבלת אשראי או לשם מכירת העסק או חלק מהעסק לצד שלישי. מנגד, ייתכן שבעל החברה, אשר כאמור קובע את גובה משכורתו שלו, ימשוך משכורת גבוהה שאין לה כל קשר למצבה האמיתי של החברה שבשליטתו".

לאור זאת, קובע עמית, "קביעת בסיס השכר של ניזוק, שהוא שכיר בחברה שבשליטתו ומזוהה עמו, צריכה אפוא להיעשות תוך בחינה משולבת של שכר הניזוק ומצבה של החברה. הדברים נכונים גם לצורך בחינת הפגיעה ברמת שכרו של הניזוק לאחר התאונה, באשר הניזוק שהוא בעל השליטה והרוח החיה בחברה, עשוי להפחית את שכרו באופן מגמתי לאחר התאונה, למרות שרווחי החברה לא פחתו מאז התאונה.

"בהעדר נסיבות מיוחדות ובהיעדר נתונים מיוחדים, נקודת המוצא בקביעת בסיס השכר היא גובה השכר שמשך הניזוק מהחברה על-פי תלושי השכר או טופסי 106 (בהנחה שאין חולק על האותנטיות של תלושי השכר, להבדיל מתלושים שהופקו לאחר התאונה, שבתי המשפט נוהגים להתייחס אליהם בחשדנות). שהרי, בהתאם לתלושי השכר משלם הניזוק מס הכנסה וביטוח לאומי, ובהתאם למשכורת שמשך הוא יקבל קצבת נכות מעבודה, אם חלילה ייפגע בתאונת עבודה. נטל ההוכחה הוא על צד המבקש לסתור ברירת מחדל זו אם כלפי מעלה ואם כלפי מטה".

עמית דחה ערעורים הדדיים של כלל ביטוח ושל יורשיו של מבוטח על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת לחייב את החברה לשלם להם 1.1 מיליון שקל בעקבות מותו של אבי המשפחה בתאונת דרכים. השופטים יורם דנציגר וצבי זילברטל הצטרפו לפסק דינו של עמית. את היורשים ייצג עו"ד עזרא האוזנר, ואת כלל ביטוח - עוה"ד אורי ירון ונתנאל בר-אילן.