עובד שיצא לחל"ת ללא אישור: התפטר או פוטר?

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב סבור כי אין לראות ביציאתו של עובד לחופשה ללא תשלום חרף החלטת מעסיקו שלא אישרה כהתפטרותו מעבודה. זאת שעה שמעסיקיו הציגו בפניו מצג שווא כי חופשתו מאושרת, הותירו אותו ללא תשובה ברורה, גרמו לו להאמין כי העניין יסודר, ולבסוף נקטו בעמדה נחרצת לפיה יציאתו לחופשה ללא תשלום תביא להפסד מקום עבודתו, וערב מועד המראתו לחו"ל נתנו בידיו מכתב הפסקת עבודה.

בית הדין נדרש לסוגיה זו בעניינו של רואה החשבון אייל כהן שעבד במשרד רואי החשבון "זאב סלומון ושות'" שבבעלות ובהנהלת רואי החשבון זאב סלומון ויעקב זלוטניק. כהן ביקש ממעסיקיו לאשר לו יציאה לחופשה לא תשלום למשך חודש וחצי בחו"ל בעקבות נישואיו ורצונו לצאת לירח דבש ובין היתר לבקר את הוריו והורי רעייתו המתגוררים בחו"ל.

לטענתו, מעסיקיו הבהירו לו כי יציאתו לחופשה אינה מאושרת וכי יראו ביציאתו לחו"ל כהודעה על הפסקת עבודה, ועם שובו ארצה הבהירו לו כי אין בכוונתם להשיבו לעבודה. כהן הגיש תביעה לבית הדין לקבלת פיצויי פטורים, דמי הודעה מוקדמת, השבת הסכום של 9,000 שקל שנוכה ממנו בגין אי-מתן הודעה מוקדמת ותשלום פיצויים בסך של חמש משכורות בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובע בחר להתעלם מהחלטתם הדוחה את בקשתו לחופשה ממושכת וזנח את העבודה. הנתבעים אף הגישו נגד התובע כתב תביעה שכנגד לפצות אותם בשל הנזקים שנגרמו למשרדם כתוצאה מיציאתו לחופשה לפרק זמן של כחודשיים.

אולם בית הדין הגיע לידי מסקנה לפיה אין לראות בתובע כמי שהתפטר מעבודתו מאחר שהוצג בפניו מצג כי חופשתו תאושר על-אף העיכובים במתן האישור הסופי. לדעת בית הדין, גרסתם של הנתבעים, לפיה התובע קיבל את הודעת הסירוב בשוויון נפש ולא ניסה לשנות את דעתם הייתה בלתי מהימנה, עמומה, מעורפלת ובלתי סבירה בנסיבות העניין.

לדברי בית הדין, התובע פעל על סמך מצגי הנתבעים ורכש כרטיסי טיסה למועד שניתן לו להבין ולהסיק כי המשרד דאג להיערך מבעוד מועד לנסיעתו לירח דבש. לדעת בית הדין, התנהלות הנתבעים בהותרת התובע ללא מתן תשובה ברורה עד סמוך למועד טיסתו, ותשובותיהם המעורפלות אשר גרמו לו להאמין כי העניין יסודר, ולבסוף נקיטת עמדה נחרצת לפיה עם יציאתו לחופשה ללא תשלום מפסיד התובע את מקום עבודתו, מהווה התנהגות בחוסר תום לב.

לדברי בית הדין, נפל פגם בהתנהלותם של הנתבעים בהציגם מצג שווא בפני התובע כי חופשתו מאושרת עד לערב מועד המראתו, בו נתנו בידיו מכתב הפסקת עבודה. בית הדין קובע כי אף אם סברו הנתבעים כי בכך שהתובע לא מילא אחר הוראותיהם והחליט לצאת לחופשה על-אף הסירוב, הוא עבר עבירת משמעת, היה עליהם לזמנו לשימוע בטרם מתן החלטה בעניינו.

עוד קבע בית הדין, כי התובע לא התכוון לעזוב את מקום עבודתו ולאחר שובו ארצה פעל לשוב למשרד, ועל כן אין לראות ביציאתו לחופשה האמורה בנסיבות המקרה כדי זניחת מקום העבודה, וזאת בנוסף לכך שהוא פעל על סמך המצג לפיו חופשתו מאושרת.

בית הדין קבע בפסק דינו, כי יש לראות בהודעת הסירוב ובהודעה לפיה עם יציאתו לחופשה יראו בתובע כמי שהתפטר, משום הודעת פיטורים לכל דבר ועניין. אשר על כן, קבע בית הדין כי התובע פוטר ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, השבת תמורת הודעה מוקדמת שקוזזה משכרו ובנוסף פיצויים בשיעור חריג בגובה ארבע משכורות של כ-40,000 שקל בגין פיטורים שלא כדין, בחוסר תום לב וללא עריכת שימוע.

בית הדין חייב את הנתבעים לשלם לתובע כ-95,000 שקל, מתוכם פיצויי פיטורים ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסכום כולל של כ-75,000 שקל. בית הדין קבע כי סכומי הפיצויים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מאוקטובר 2009. בנוסף פסק בית הדין לתובע הוצאות משפט בסך 20,000 שקל. כתב התביעה שכנגד נדחה.

"התנהלות מקוממת של העובד"

הנתבעים, רואי החשבון סולומון וזלוטניק, הגישו ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בטענה כי מדובר במקרה הנדון בהתנהלות מקוממת של עובד שנטש את עבודתו לפרק זמן של חודשיים תמימים בעיצומה של העבודה השוטפת בניגוד להוראתו המפורשת והכתובה של המעביד ובהתעלם מצרכי העבודה.

בערעור נטען כי לא זו בלבד שבית הדין מילא פיו מים ולא מצא פסול בהתנהלות זו של העובד, אלא שהוא מצא לנכון להעניש בחומרה דווקא את המעביד אשר סירב להבליג על מעשים שכאלו ומיאן לקבלו בחזרה לעבודה.

לדעתם של המערערים, פסק הדין החד-צדדי, הלא-מאוזן והמקפח מהווה חדירה לא מידתית לחופש הניהול של המעביד, וכי בפסיקתו נתן בית הדין האזורי גושפנקה שיפוטית למצב בלתי נסבל לפיו עובד עושה דין לעצמו, יוצא באופן חד-צדדי לחופשה ארוכה ללא אישור מעסיקו, גורם לנזקים ממשיים ולבסוף יוצא נשכר מחטאיו, ועל כן מתחייבת התערבות ערכאת הערעור.