סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל - סרטן

שתי סיבות המוות השכיחות ביותר בישראל הן שאתות ממאירות (סרטן) ומחלות לב. משתי סיבות אלה היו 41% מכלל הפטירות בישראל. כמו בשנים האחרונות שאתות ממאירות הן סיבת המוות השכיחה ביותר - היא גורמת לרבע מכלל הפטירות.

אלו הנתונים שמפרסמת בימים אלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) תחת הדוח "נתוני סיבות המוות בישראל לשנת 2011".

בשנת 2011 נפטרו בישראל 40,668 תושבים, שהם חצי אחוז (0.5%) מאוכלוסיית ישראל לאותה שנה. 49.3% מהנפטרים היו זכרים, ו- 50.7% נקבות.

79% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (מתוכם 65% היו מעל גיל 75; 35% היו מעל גיל 85). 6% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.4% מהנפטרים (588) היו תינוקות עד גיל שנה.

גברים ונשים

סיבות מוות חיצוניות (סיבות שאינן מחלות וכוללות תאונות דרכים, תאונות אחרות, התאבדות, רצח וכדו') היו במקום השלישי בקרב גברים ובמקום השמיני בקרב נשים. מכלל סיבות המוות החיצוניות הפער המגדרי הגדול ביותר בשכיחות הוא בתאונות דרכים והתאבדויות. שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל בתאונות דרכים, בקרב הגברים גבוה פי 3.5 מזה שבקרב הנשים (שיעור של 7.2 בגברים לעומת 2.1 בנשים). בהתאבדויות השיעור גבוה פי 4 לעומת הנשים (שיעור של 7.8 ו- 2.0 בהתאמה).

התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל. בקרב תינוקות ופעוטות (גילאי 4-0 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות (סיבות הקשורות לתהליך ההיריון והלידה ומתייחסות לילוד) - 33.5% מכלל הפטירות. בגילי הילדות (14-5 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סרטן וסיבות חיצוניות (28.1% ו-20.9% בהתאמה). ובקבוצת הגיל 44-15 מרבית הפטירות מתרחשות בשל סיבות חיצוניות (38.0%). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (43.0% ו- 28.9% בהתאמה), בקבוצת הגיל 85+ סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (21.1%).

שיעורי תמותה זהים מסרטן

צילום: אין הבדל בין המינים [צילום: פלאש 90]

התפלגות סיבות המוות שונה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בישראל. בעוד ששאתות ממאירות גורמות ל-25.7% מהפטירות בקרב יהודים, היא גורמת ל-19.8% ממקרי המוות בקרב ערבים. סיבות מוות חיצוניות, סיבת המוות השלישית בשכיחותה באוכלוסייה הערבית, גורמת ל-8.7% מכלל הפטירות (לעומת 4.1% באוכלוסייה היהודית). סוכרת, סיבת המוות הרביעית בשכיחותה בקרב ערבים, מהווה 7.7% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסייה זו, לעומת 5.2% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים וערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילים בין שתי האוכלוסיות - האוכלוסייה הערבית צעירה יותר.

שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל בקרב ערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים לפי גיל בין יהודים וערבים בסיבות המוות המובילות עולה כי שיעורי התמותה מסרטן זהים בין שתי האוכלוסיות, אולם שיעורי התמותה המתוקננים ממחלות לב גבוהים אצל ערבים פי 1.6 לעומת היהודים ומחלות כלי דם שבמח גבוהים פי 1.8 לעומת היהודים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת גבוה פי 2.5 אצל ערבים לעומת היהודים. שיעור התמותה המתוקנן מכל הסיבות החיצוניות גבוה אצל ערבים פי 1.7 לעומת יהודים. מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים בין יהודים וערבים הגדולים ביותר הם בתאונות דרכים התאבדויות ורצח. השיעור המתוקנן לגיל בתאונות דרכים גבוה אצל ערבים פי 3.0 לעומת היהודים וברצח השיעור המתוקנן לגיל גבוה אצל ערבים פי 5.2 לעומת יהודים. לעומת זאת בהתאבדויות השיעור המתוקנן לגיל גבוה אצל יהודים פי 4.3 לעומת הערבים.

שאתות ממאירות - סיבת המוות השכיחה ביותר

התפלגות סיבות המוות ב-2011 דומה להתפלגות בשנת 2010, עם הבדלים קטנים אשר ברובם מהוים המשך למגמות הרב שנתיות בסיבות המוות בישראל.

כאשר משווים את התפלגות סיבות המוות בשנת 2011 לשנים מוקדמות יותר ניכרים שינויים גדולים. בשנת 1970 מחלות לב היו סיבת המוות השכיחה ביותר, ואחריה שאתות ממאירות. מאז 1999 שאתות ממאירות הפכו להיות סיבת המוות השכיחה ביותר ואחריהן מחלות לב. מחלת הסוכרת ומחלות הכליה שבשנת 2011 מהוות 5.4% ו-4.0% מכלל הפטירות בהתאמה, בעבר היו 0.8% ו-0.7% מכלל סיבות המוות בהתאמה. בנוסף מחלות זיהומיות שב-2011 מהוות 4.9% מכלל הפטירות בעבר היו 2.0%. כמו-כן, בשנת 1970 קבוצת הסיבות הסב-לידתיות הייתה סיבת המוות החמישית בשכיחותה, ואילו בשנים האחרונות סיבת מוות זו מהווה 0.6% מכלל הפטירות. שכיחותה של קבוצת המומים המולדים שבעבר היותה 2.6% מכלל הפטירות ירדה ל-0.7% מכלל הפטירות. שיעורי התמותה של התינוקות ירדו בצורה תלולה מאז שנות ה-70 (משיעור של 24.2 ל-1,000 לידות חי ב-1970 ל-3.6 בשנת 2011) והתלוותה לכך ירידה בשכיחותן של סיבות מוות האופייניות לתינוקות.

שיעורי התמותה המתוקננים לגיל סה"כ ירד מאז 1970 ועד 2011 ב-57%. בשיעורי התמותה ממחלות לב איסכמיות (המהווים כ-70% מכלל התמותה ממחלות הלב) חלה ירידה של כ-80%, בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי. ירידה דומה נצפתה לאורך השנים גם בשיעורי התמותה ממחלות כלי דם במוח. לעומת זאת בשיעורי הפטירה מסרטן קיימת תנודתיות בשיעורי התמותה לאורך השנים אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה מאוד.

שיעור תמותה ממחלות זיהומיות גבוה בישראל

צילום: שיעור גבוה [צילום: פלאש 90]

בהשוואה בינלאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2010), שיעורי התמותה מסרטן, מחלת לב איסכמית ומחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת בישראל גבוה מאד יחסית למדינות ה-OECD ורק במכסיקו השיעור גבוה יותר.

בין הגברים והנשים הישראליות קיימים הבדלים במיקום היחסי בין מדינות ה-OECD בסיבות המוות השונות. בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן ריאות שאמנם הוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראלים, נמוך יחסית לשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD. גם שיעורי התמותה ממחלת לב איסכמית וממחלות של כלי הדם במוח נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD.

בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן הוא מעט מעל האמצע של דרוג מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, ואילו שיעור התמותה מסרטן הריאות, הוא נמוך יחסית. שיעור התמותה ממחלת לב איסכמית בקרב הנשים גם כן נמוך יחסית למדינות ה-OECD, מיקום הנשים בדרוג דומה למיקומם של הגברים. במחלות כלי דם במוח דירוג הנשים נמוך מאד, בדומה לגברים.

שיעור התמותה מסוכרת גבוה מאד הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים ורק במכסיקו שיעור גבוה יותר. גם שיעור התמותה ממחלות כליה ומחלות זיהומיות גבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD.

שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאד יחסית למדינות ה-OECD הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאד בקרב הגברים והנשים בישראל יחסית למדינות ה-OECD.