בזק מערערת: סיווג מוטעה לצרכי ארנונה בעזריאלי

בזק טוענת כי יש לסווג את שטחי הקומות במגדלי עזריאלי בתל אביב המשמשות כיחידות הפיתוח הטכנולוגי של החברה בסיווג "בתי תוכנה" ולכל הפחות בסיווג "בתי מלאכה או מפעלי תעשיה" בהיותם הסיווגים המתאימים ביותר לשימוש הנעשה בשטחים אלו. בנוסף טוענת בזק, כי על העירייה לפטור אותה מחיוב ארנונה בגין שטח גרמי מדרגות החירום הפרוסות לאורכו של כל המגדל המשולש בעזריאלי והעוברות במקביל לקומות המוחזקות על-ידי בזק.

טענותיה של בזק מועלות במסגרת ערעור מנהלי שהגישה על החלטת ועדת הערר הדוחה את הערר שהגישה החברה על דחיית השגתה על-ידי מנהל הארנונה של העירייה על חיובי הארנונה לשנים 2012-2011.

בעתירה נאמר כי המגדל המשולש במרכז עזריאלי מונה 46 קומות, מתוכן מחזיקה בזק בקומות 27-11 ומחויבת בגינן בארנונה בשטח כולל של כ-20,000 מ"ר בסיווג של משרדים.

בזק טענה בפני ועדת הערר כי יש לסווג את שטחי הקומות המשמשים אותה לצורך פיתוח וייצור תוכנות בסיווג בית תוכנה, אולם מנהל הארנונה טען כי עיקר פעילותה של בזק אינו ייצור תוכנה וכי תכליתה העסקית אינה ייצור תוכנה אלא מתן שירותי תקשורת.

הוועדה קבעה כי לא הוכח בפניה כי עיקר עיסוקה של בזק הינו בייצור תוכנה וכי הפעילות הייצורית היא תכליתה ומטרתה העיקרית של פעילותה העסקית בנכס. בנוסף, קבעה הוועדה כי לא הוכח כי בזק עוסקת בייצור תוכנות למכירה.

לדברי הוועדה, בזק אינה זכאית לסיווג בתי תוכנה או תעשיה מאחר שאינה מוכרת את התוכנות שהיא מפתחת ללקוחות חיצוניים אלא עושה בהן שימוש לצרכים עצמיים ולצורך מתן פתרונות תקשורת לציבור לקוחותיה.

אולם בזק טענה בערעורה כי ועדת הערר טעתה בין היתר משום העובדה כי על-פי הדין סיווגו של הנכס לצרכי ארנונה צריך להיקבע על יסוד השימוש הנעשה בנכס גופו, ועל כן מקום בו השימוש הנעשה בנכס הינו לייצור תוכנה, הרי שיש לסווג את הנכס בקומות הרלוונטיות כבית תוכנה או כתעשיה.

לדעתה של בזק, מאחר שהוועדה הכירה בעובדה לפיה בנכס מתבצעת פעילות תעשייתית שעניינה פיתוח תוכנות, הרי שהיה עליה לקבוע כי יש לסווג את הנכס בסיווג בית תוכנה או לכל היותר בסיווג תעשיה, שכן מושכלות יסוד בדיני ארנונה הן כי קביעת סיווגו של נכס לצרכי חיובו בארנונה צריכה להיעשות על יסוד השימוש הנעשה בו.

עוד טוענת בזק באמצעות עו"ד עופר ורד, כי הפעילות הנעשית בחטיבות הפיתוח שלה מתאימה לסיווג בית תוכנה ולא ברור מדוע לשיטתה של הוועדה על בזק לשלם ארנונה בתעריפים גבוהים יותר רק משום שבחרה לפתח את מערכות התוכנה באופן עצמאי.

בזק סבורה עוד כי הפעילות המתבצעת ביחידות הפיתוח שלה הינה פעילות ייצורית גרידא - פעילות המתבצעת על-ידי מהנדסים ומתכנתים, ועל כן יש לסווג את השטחים המשמשים לפעילות זו על יסוד השימוש הנעשה בהם, דהיינו בתי תוכנה או לחלופין תעשיה.

בנוגע לסוגיית שטחי גרמי מדרגות החירום טוענת בזק כי מטיבם ומטבעם של גרמי מדרגות החירום להיות שטחים משותפים הראויים לבוא בגדר הפטור שנקבע בצו הארנונה לשטחים משותפים. אולם הוועדה סברה כי בזק עושה שימוש בלעדי בשטחים העוברים במקביל לקומות המוחזקות על ידה.