דלק תובעת משניב לפצותה בגין הפרת הסכם

חברת דלק הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך 3.35 מיליון שקל נגד החברה הציבורית שניב תעשיות נייר, בטענה להפרת התחייבות לרכוש ממנה גז טבעי עבור מפעל הנייר שבבעלותה באזור התעשיה באופקים, ואף התקשרה בהסכם לרכישת גז טבעי עם חברת נובל אנרג'י.

בתביעה נטען כי ביולי 2010 חתמו הצדדים על הסכם לאספקת גז טבעי על-ידי דלק לנתבעת, ובהתאם להסכם התחייבה דלק לספק לנתבעת גז טבעי, וזו התחייבה לרכוש ממנה גז טבעי לאחר חיבורו של מפעלה לייצור נייר לרשת החלוקה. תקופת ההסכם נקבעה ל-18 חודשים ממועד החיבור עם אופציה של הנתבעת להארכת ההסכם ב-18 חודשים נוספים.

לדברי טבע, חודשים ספורים טרם המועד בו היה מפעלה של הנתבעת צפוי להתחבר לרשת החלוקה, וכפועל יוצא מכך אמורים היו הצדדים להתחיל בביצוע העסקה, החלה הנתבעת בניסיונות לסגת מהעסקה תוך העלאת אמתלות מאמתלות שונות.

כך למשל טענה הנתבעת כי דלק הציגה כביכול בפניה מצגי שווא בעת ניהול המשא-ומתן, הן בנוגע ליכולתה של דלק לספק לה גז טבעי, והן בנוגע לשיעורי הרווח הצפויים להיוותר בידי דלק כפי שהוצגו במועד כריתת ההסכם, ובשל היעדר נכונותה של דלק להתאים שיעורי רווח אלו לשינויים שחלו במחירי הגז הטבעי מאז שנכרת ההסכם.

לטענת דלק, טענות אלו של הנתבעת הועלו על ידה לאחר מעשה ובדיעבד לאור הזדמנויות עסקיות מאוחרות שנקרו בפניה לרכוש גז טבעי מספקי גז אחרים, במחיר מופחת מהמחיר אליו התחייבה כלפי דלק בהסכם.

דלק מציינת כי הנתבעת שבה וחזרה על עמדתה לפיה היא אינה חייבת בהסכם עמה, ובהתאם לכך אף שלחה לה הודעה בדבר ביטול ההסכם בין הצדדים. לדברי דלק, בעוד מתנהל בינה לבין הנתבעת הליך גישור התקשרה זו בהסכם אספקה חדש עם חברת נובל אנרג'י לרכישת גז טבעי.

למיטב ידיעתה של דלק, בחודש יוני השנה חובר מפעלה של הנתבעת לרשת החלוקה והחל מאותו המועד היא רוכשת גז טבעי מחברת נובל אנרג'י, וממילא אינה מקיימת את התחייבויותיה בהסכם ואינה רוכשת גז טבעי מדלק.

לטענת דלק, באמצעות עו"ד יואל מזור, הנתבעת הפרה באופן בוטה ויסודי את ההסכם עמה במטרה לשפר בדיעבד את התנאים המסחריים של העסקה בה היא התקשרה, תנאים שסוכמו ונחתמו עמה. זאת רק בשל כך שמאז חתימת ההסכם יכולה הייתה הנתבעת לרכוש את הגז בתמורה נמוכה יותר מהתמורה לה התחייבה בהסכם עם דלק.

דלק מבקשת מבית המשפט לחייב את הנתבעת לפצות אותה בגין הפסד הרווח שהיה נותר בידה לו הנתבעת הייתה מאפשרת לדלק לספק לה גז טבעי בהתאם להסכם. בשים לב לכמות השנתית המינימלית של גז טבעי שהנתבעת התחייבה לרכוש מדלק לתקופה הראשונה של ההסכם ולתמורה אותה התחייבה הנתבעת לשלם, מסתכם הפסד רווחיה של דלק בסך של 3.35 מיליון שקל.