חשש: 35% מהפעולות בצ'יינג'ים - הלבנות

35% מהפעולות המבוצעות בצ'יינג'ים אינן מדווחות כנדרש בחוק איסור הלבנת הון וכך נוצר החשש שהן אכן משמשות להלבנות, אומר משרד האוצר. הדברים מובאים כהסבר להצעת חוק, לפיה יוכלו רשם נותני שירותי מטבע והמפקחים שמינה להעביר מידע שבידיהם לצורך קיום הליך פלילי.

ראש אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר משמש גם כרשם נותני שירותי מטבע, והוא מפקח על הצ'יינג'ים מכוח חוק איסור הלבנת הון; יתר הפיקוח עליהם נעשה בידי בנק ישראל. בעוד רגולטורים אחרים יכולים להעביר מידע שבידיהם לצורך נקיטת הליכים פליליים, אין בחוק הסמכה שכזו לגבי רשם נותני שירותי מטבע.

"מכיוון שלא נקבעו בחוק הוראות להעברת מידע פלילי מהרשם לרשויות אכיפת החוק, מנוע הרשם להעביר מידע ומסמכים שגילה ואשר מעלים חשש לביצוע עבירה פלילית, לרשויות וגורמי אכיפה וחקירה לצורך בירור העבירה. זה הוא מצב בלתי סביר בו עובד ציבור מגלה, אגב ביצוע עבודתו, חשש לביצוע עבירה פלילית ואין באפשרותו לגלות את המידע לגורם הרלוונטי לצורך המשך חקירה וטיפול במקרה", אומר משרד האוצר. הוא מוסיף:

"ההצדקה לתיקון האמור התחדדה נוכח קבלת נתונים על תפקיד נותני שירותי המטבע בהלבנת הון ובהעלמת מס, וכחלק מהמאבק בהון השחור. נתונים אלה, המבוססים על פעילות גורמי הפיקוח והאכיפה בשנים האחרונות, מלמדים שבמקרים רבים עבירות הלבנת הון והעלמות מס, מבוצעות תוך שימוש בשירותי נותני שירותי מטבע". לצד הנתון על אי דיווח כחוק, מציין האוצר, כי "מאז שנת 2010, ב-320 פרשיות של העלמות מס מתוך 2,400 פרשיות שנחקרו על-ידי רשות המיסים, נעשה שימוש על-ידי החשודים בשירותי נש"מ כחלק מביצוע העלמת המס ולצורך הסוואתו".