35% מאנשי מעמד הביניים מיוצגים ע"י ועדים

בעלי הכנסה גבוהה (מעל 10,000 שקל עד 21,000 שקל) מיוצגים על-ידי ועד עובדים בשיעור גבוה פי חמישה מבעלי הכנסה נמוכה (עד 3,000 שקל) - כך עולה (יום ד', 13.11.13) מלקט הנתונים מתוך הסקר החברתי לשנת 2012 בנושא ועדי עובדים.

בקרב בעלי שכר נמוך מ-3,000 שקל, פחות מ-10% מיוצגים על-ידי ועד לעומת בעלי שכר גבוה מ-10,000 ועד 21,000 שקל - מהם 35% מיוצגים. בקרב בעלי שכר גבוה מ-21,000 שקל, שיעור המיוצגים יורד ל-26%.

הסקר מלמד כי מבין כלל השכירים בישראל (בני ה-20 ומעלה), מחציתם (50%) מועסקים בחוזה אישי, רבע (25%) בהסכם קיבוצי ו-1% מועסקים בחוזה אישי והסכם קיבוצי. 21% לא מועסקים באף אחד מסוגי חוזים אלה. לגבי 3% לא ידוע מהו סוג החוזה בו הם מועסקים. אחוז אחד של בני מזל מועסקים גם בחוזה אישי וגם בהסכם קיבוצי - ובדרך כלל מדובר בבעלי הכנסות גבוהות יחסית.

ל-28% מהשכירים ישנו ועד עובדים במקום עבודתם ול-19% מהשכירים (71% מהשכירים שיש ועד במקום עבודתם) יש ועד אשר מייצג אותם. ל-54% מהשכירים העובדים בהסכם קיבוצי יש ועד אשר מייצג אותם, ל-28% מהעובדים בחוזה אישי והסכם קיבוצי, ל-8% מהעובדים בחוזה אישי בלבד ול-5% מהעובדים ללא חוזה העסקה אישי או קיבוצי.

בענף החשמל והמים, ל-95% מהשכירים יש ועד עובדים במקום העבודה, 88% מהשכירים בענף זה מיוצגים על-ידי הוועד. בענף המינהל הציבורי, ל-61% יש ועד במקום העבודה, אך רק 45% מהשכירים בענף זה מיוצגים על-ידי הוועד.

בענף החינוך ובענף שירותי הבריאות, ל-43% עד 45% (בהתאמה) יש ועד עובדים במקום עבודתם, אך פחות משליש מהשכירים בענפים אלה מיוצגים על-ידי ועד העובדים (31% ו-29%, בהתאמה). בענף התעשיה 18% מיוצגים על-ידי ועד עובדים, ובענף נכסי דלא ניידי, פעילויות השכרה ושירותים עסקיים - 4% בלבד מהשכירים מיוצגים על-ידי ועד עובדים.