משרד המשפטים מציע את חוק חיים משותפים

משרד המשפטים הפיץ (יום א', 3.11.13) את תזכיר חוק חיים משותפים, שמטרתו לעניק מעמד רשמי להתקשרות בין בני זוג לחיים משותפים, אשר משקפת את רצונם לחיות יחד, לקיים חיי משפחה ומשק בית משותף, מבלי להינשא לפי החוק הדתי. לפי דברי ההסבר לחוק, מדובר בחלופה לנישואין אזרחיים במקרים בהם קיימת מניעה דתית ליצירת הנישואין ולא בנישואין חד-מיניים - אך לפי נוסח החוק, הוא יחול גם על נישואין חד-מיניים.

משרד המשפטים מסביר, כי מעמד ה"ידועים בציבור" נוצר בדיעבד ואינו מאפשר לבני הזוג ליהנות מכל ההטבות וההגנות שמעמד של נישואין מקנה, ואילו אותן הטבות והגנות הניתנות לידועים בציבור, מותנות בכך שיוכיחו שהם מנהלים משק בית משותף. החוק מציע לתת מראש מעמד חוקי להתקשרות לחיים משותפים של בני זוג תושבי ישראל שנערכה בפני רשם החיים המשותפים ולרישומם במרשם החיים המשותפים ובמרשם האוכלוסין.

כי מוסד דומה קיים בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, החל על בני זוג ששניהם חסרי דת כהגדרת החוק (אינם בני עדה דתית מוכרת). החוק המוצע יחליף את חוק ברית הזוגיות ויקבע הסדר התקשרות לחיים משותפים אשר יחול על כל בני זוג שהם תושבי ישראל ולא רק על אלה מביניהם שהם חסרי דת.

כי בני זוג לא יוכלו להסכים לערוך התקשרות לחיים משותפים לפני שמלאו להם 18 שנים, ואם למי מהם יש אפוטרופוס או שהוא פסול דין, יהיה צורך באישור בית משפט שהוא מסוגל לתת הסכמה מדעת לעריכת ההתקשרות. גם ביטול ההתקשרות יהיה לפי החלטתם הרצונית של בני הזוג: הם יוכלו להצהיר בפני הרשם על הסכמתם לביטולה, ועל-פי הצהרתם הם יימחקו מן המרשם.

כאשר רק אחד מבני הזוג יבקש לבטל את ההתקשרות, תהיה ההכרעה בידי בית המשפט למשפחה בהתאם לכללים הקבועים בחוק המוצע, ובכללם - חובה לפנות תחילה להליך של יישוב סכסוך. בית המשפט יוכל להתיר את ההתקשרות גם במקרה שחלפה שנה ממועד הגשת הבקשה ולא היה ניתן לאתר את בן הזוג השני או להמציא לו את הבקשה. בית המשפט יהיה רשאי לעכב את ההתרה עד אשר יסתיימו ההליכים הקשורים להסדרת יחסי ממון בין בני הזוג, הסדרת הליכי אפוטרופסות או החזקת ילדים.

עוד מוצע בחוק, כי כאשר עולה טענה שהתקיימו נישואין דתיים בנושא להתקשרות לחיים המשותפים, על בית המשפט לוודא תחילה האם יש צורך בהתרת הנישואין הדתיים לפני ביטול או התרת ההתקשרות לחיים המשותפים. במקרה זה, לבית הדין הדתי יהיו הסמכויות הנתונות לו על-פי כל דין לצורך הגירושין, אולם לא תהיה לו סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין (כגון רכוש וילדים).

החוק המוצע מחיל על בני הזוג את כל הזכויות והחובות על-פי דין החלים על מי שנישאו, למעט זכויות וחובות שיסודם בדין דתי. יחד עם זאת, החוק מבקש למנוע מצב שבני זוג יתקשרו ביניהם על-מנת להשיג זכויות מסוימות שניתן להשיגן רק מכוח נישואין. לפיכך קובע החוק, כי זכויות לאימוץ ולפונדקאות יחולו רק לאחר 18 חודשים מהרישום. כמו-כן, לא יוענקו להם הקלות במתן מעמד בישראל הניתנות לבני זוג לפי חוק האזרחות, חוק השבות וחוק הכניסה לישראל.