טוויטר מסייע לחוסנם של פרחי הוראה

בעזרת 140 תווים יכולים משתמשי הטוויטר לעדכן ולהתעדכן בזמן אמת. האופן בו ניתן לשתף את הרשת החברתית במידע ואף לחשוף ולהיחשף לרגשות הביאה קבוצת חוקרים לבחון את האפשרות בה ניתן יהיה להיעזר בטוויטר ככלי המשפר אינטראקציה בתוך קבוצות מסוימות ואף להופכן לקבוצות תמיכה. לצורך כך נבחרה סדנת מורים בשנתם הראשונה במערכת החינוך (שנת הסטאז').

מחקרים קודמים בתחום החינוך מגלים כי שנת ההכשרה, במהלכה אחראי המורה על כיתת לימוד היא שנה מכרעת. רבים מפרחי ההוראה מגלים קושי רב להסתגל לסביבה המקצועית החדשה ולעיתים נתונים במצבים של מתח ולחץ יום-יומי. אחרים שואבים תחושת סיפוק והגשמה עצמית מההזדמנות שניתנה להם. על-מנת להגביר את מידת החוסן הפנימי של המורה החדש נערכות סדנות תמיכה בהנחיית מורה מנוסה. סדנות אלו מהוות למעשה את השלב האחרון בתהליך הכשרתו של המורה, מאפשרות למורים המתמחים מקום נייטרלי ואובייקטיבי לשאול שאלות, לחלוק קשיים והתלבטויות ולקבל תמיכה מקצועית.

חלק מהסדנות מקוונות ובמקרים כאלה לא מתקיים מפגש פיזי בין מנחה הסדנה לבין המורה המתחיל, וכמובן שלא מתקיימות פגישות בין המורים המתחילים עצמם. שלוש פעמים במהלך השנה נערכת פגישה פרונטלית בין המנחה לקבוצה, פרט לכך, כל שאר הפעילות מתקיימת במרחב האינטרנטי.

"במחקר ביקשנו לבדוק האם ובאיזו מידה יכול הטוויטר להעצים את החוסן הפנימי של המורים בשנתם הראשונה והאם הטוויטר יכול לשמש תחליף ראוי למפגשים פנים אל פנים ולמלא את החסר מבחינה מקצועית ואפילו תמיכה רגשית", מסבירים החוקרים ד"ר יהודה פלד, ראש החוג ללימודי מידע במכללה האקדמית גליל מערבי וד"ר אפרת פיטרסה המלמדת בחוג אף היא.

המתודולוגיה בה השתמשו החוקרים במחקר איכותני זה הייתה פשוטה למדי: 17 מורים שהשתתפו בסדנה מקוונת במהלך שנת הלימודים תשע"ב ו-30 מורים שהשתתפו בשנת הלימודים תשע"ג התבקשו לצייץ לפחות 4 פעמים במהלך כל יום עבודה. כל הציוצים לוו בהאשטאג ייעודי (סולמית המרכזת לתוכנה נושאים שונים) המאפשר מעקב אחר הציוצים. לאורך המחקר נאספו הציוצים וחולקו לקטגוריות תוכן שונות. כמו-כן הועבר ברשת שאלון עמדות עבור חברי הקבוצה.

התערבות מיידית

למעלה מ-7,000 ציוצים נאספו ונחקרו. כמחציתם התייחסו להתנהלות השגרתית של המורה בבית או בעבודה. ציוצים אותם ניתן להגדיר נייטרליים לצורכי מחקר היו למשל: "בישיבה, מעלים רעיונות כיצד ניתן לפתור את בעיות המשמעת אצל הילדים" או "חופשי עד יום ראשון".

כ-18% מכלל הציוצים סווגו כקריאות מצוקה. חלק מהציוצים כגון: "מיואשת עוד לפני שהתחלתי...מחר הולכת ללמד בכוח ולא מתוך רצון לתרום". או "היה יום נוראי יותר מאתמול.. ממש לא מעוניינת ללמד יותר.. אין עם מי לדבר.. אני על סף ייאוש" הובילו להתערבותו המידית של המנחה.

כ-7% מהציוצים עסקו בתובנות מקצועיות, לדוגמה: "בשנה הראשונה צריכים לסבול ולהשקיע כדי להוכיח את עצמנו". עוד 5% אחוזים מהציוצים נספרו כרפליקציה אישית על תפישת ההוראה: "בשנה הבאה עם יותר ניסיון אהיה מורה מוצלח יותר".

19% הנותרים עסקו במה שהגדירו החוקרים כ"שחרור קיטור": תיאור קשיים הנובעים מעומס, מעייפות ומחוסר ודאות לגבי העתיד.

ציוצים אלו גרפו את מירב התגובות ועוררו דיונים ערים בהם באה לידי ביטוי התמיכה הקבוצתית והייעוץ האישי והמקצועי, לדוגמה המשפט: "אני בשנה הראשונה ואני כבר מרגיש שחוק כאילו אני 30 שנה במערכת" עורר אינטראקציה מתמשכת שכללה גם את משפטים כגון: "מורה צריך להחזיק בתואר נוסף כדי כשימאס לו מהוראה יהיה לו לאן ללכת, מה דעתכם?". "לימוד לתעודה נוספת לא מצביע על מצב טוב של המורה". "מורה ששוקל תואר נוסף עדיף שלא יהיה מלכתחילה במערכת החינוך. צריך להיות שם בלב שלם".

התכנסות סביב ההאשטג

למרות שרק ל-17% מהמשתתפים היה חשבון טוויטר בתחילת הסדנה, די היה בתקופה קצרה של התאקלמות והתנסות בכדי שחברי הקבוצה יכירו את אופן השימוש בכלי ויתרונותיו. ההיגדים השונים אפשרו לחברי הקבוצה להזדהות, לשתף באמוציות, לתעל רגשות, לפרוק עול, לעודד, לסייע, לשקף ולתמוך זה בזה. מנחה הסדנה יכול היה להעריך את מצבי הרוח של המשתתפים, לאתר רגעי מצוקה ומשבר ואף להתערב ולכוון במידת הצורך. בתחילת הדרך החובה למספר ציוצים מינימלי הייתה כורח מתבקש, אך במשך הזמן התפתח השיח החברתי וחברי הקבוצה שיתפו באירועים אישיים וחשפו את לבטיהם וחששותיהם המקצועיים. חלק מזרמי הציוצים התנהלו באופן בו אחד המשתתפים מעלה בעיה או דילמה והשאר משיאים עצות או עונים בשלל תובנות. הלכידות בין חברי הקבוצה התהדקה לאורך השנה וזאת למרות מיעוט המפגשים הפרונטליים. חברי הקבוצה העידו בסיום התהליך כי דברי העידוד והחיזוקים הועילו בהתמודדות עם הקשיים: "היתרון של הפעילות בטוויטר היה היכולת להכיר חוויות נוספות שחווים הסטודנטים הנמצאים במקום דומה לשלי". "הרגשתי שאני שייכת לקבוצה מסוימת".

"ההתכנסות סביב ההאשטאג אפשרה התפתחות של קהילת ידע הצומחת וצוברת ניסיון מקצועי. היכולת לעצור ולשקף לעמית תובנה או לתמוך מייצג את השינוי וההעצמה שעוברים המורים בעזרת הטוויטר", סיכם ד"ר פלד.

ניתוח ופילוח מדוקדק של השאלונים והציוצים אושש לחוקרים את ההשערות הראשוניות והביא לכלל הבנה כי אם נעשה בו שימוש ענייני ומושכל ניתן להיעזר בטוויטר ככלי בעל השפעה רבה על חוסנו הפנימי של המורה המתחיל.