אין עילת רשלנות לתביעה בשל בגידה

אדם שאשתו בגדה בו אינו יכול להגיש תביעת נזיקין נגד הגבר איתו בגדה. כך קובע (יום ג', 29.10.13) בית המשפט העליון, בדחותו תביעה של גבר נגד גיסו בשל רומן שניהל עם אשתו וטען שנגרמו לו נזקים כבדים עקב כך.

השופט יצחק עמית אומר, כי המחוקק קבע במפורש שלא ניתן להגיש תביעה בעילה של גרם הפרת חוזה נגד בן-זוגו של הבוגד. "הטעם לצידוק המוחלט ולשלילת עילת התביעה הוא, שהמחוקק ראה את קשר הנישואין כקשר הנושא אופי מיוחד, המבוסס בראש-ובראשונה על שותפות רגשית", אומר עמית, ואין מקום לעקוף גישה זו על-ידי שימוש בעילת הרשלנות.

עמית מוסיף: "ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של 'לא תנאף' היא במישור החברתי-מוסרי-דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט. הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג, ועוולת הרשלנות אינה 'הנוסע השלישי' הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש.

"...בהתחשב בכך שבגידה בחיי נישואין היא תופעה נפוצה, פתיחת פתח לתביעות בגין ניאוף ובגידה, עשויה להביא, בדרגה גבוהה של סבירות, להצפה של מערכת המשפט בתביעות ולמשפטיזציה של חיי הנישואין... למותר לציין כי תביעות כגון דא לא יעלו ארוכה לפצעים ולמכאוב הכרוכים בבגידת בן הזוג. נהפוך הוא, כמותם כגירוד אובססיבי בפצע, תוך כניסה לפינות האינטימיות והפרטיות ביותר של המתדיינים וגרימת סבל לכל הנוגעים בדבר".

עוד אומר עמית: "ובכלל, ראוי לציבור המתדיינים בארצנו, אשר הולך וגדל עם השנים, להפנים כי ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב. קשה להלום כי בשם ההגנה על הפרטיות ושמירה על המרקם המשפחתי, המשפט ייכנס ברגל גסה למרחב הפרטי-אינטימי ביותר של בעלי הדין, במסגרת הליך משפטי שפגיעתו בפרטיות עלולה להיות אף קשה מהפגיעה בפרטיות מושא התביעה. עצם האפשרות להגיש תביעה מעין זו שבפנינו, עלולה לתמרץ את הצד הנבגד לאסוף ראיות בדרכים פסולות לצורך הגשת תביעה כנגד צד שלישי".

השופטים יורם דנציגר ואורי שהם הסכימו עם עמית, אם כי דנציגר הוסיף הנמקה שונה במקצת. התובע חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את התובע ייצג עו"ד אלירז יוסף, ואת הנתבע - עו"ד עופר כהן.