הנאמן לאג"ח אינו תחליף למנהלי החברה

"הנאמן לא נועד לשמש כתחליף למנהלי החברה, או לבלוש אחר כל צעד ופעולה שלהם... כל עוד אין לנאמן להניח כי החברה הפרה או עומדת להפר את תנאי שטר הנאמנות או האג"ח, הוא אינו נדרש להתייחס בחשדנות לכל דיווח או מסר שהוא מקבל מהחברה". כך אומר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב.

כבוב התייחס בהרחבה לחובותיו של הנאמן למחזיקי האג"ח בחברה ציבורית. לאחר שציין שהנאמן אינו צריך להתייחס בחשדנות לדיווחי החברה, מוסיף כבוב: "עליו לבחון בזהירות המתחייבת כל דיווח אודות אירוע שעלול לפגוע ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי בעלי האג"ח על-פי שטר הנאמנות.

"הנאמן בהחלט צריך להיות מודע לסביבה שבה הוא פועל ועירני להתרחשויות הן בתוך החברה והן מחוצה לה, וייתכן שיהיה באלה כדי להובילו לבצע בדיקות עצמאיות לגבי מידע שנמסר על-ידי החברה, או אפילו להתערב בהנהלת עסקי החברה (כמובן, ככל שאפשרויות אלה מוקנות לו במסגרת שטר הנאמנות). הדבר תלוי נסיבות".

עם זאת מעיר כבוב, כי אחרי המשבר הגלובלי שהחל ב-2008, הוחמרו הדרישות משומרי הסף ובהן הנאמן לאג"ח. גם הסדרי החוב והתספורות שפרצו (כלשונו של כבוב) לשוק ההון הישראלי בשנים 2010-2009, הובילו "לציפייה ברורה ומוצדקת של הציבור לפיקוח הדוק יותר של הנאמנים על בעלי השליטה ועל נכסי החברות".

כבוב התייחס גם לחובת הזהירות המוטלת על רואה החשבון המבקר. הוא מקבל בהסכמה את דבריה של בלהה גילאור וקובע: "על רואה חשבון מבקר לנקוט באמצעי זהירות סבירים בהתחשב בנסיבות, ואם פעל לפי תקני הביקורת שפרסמה לשכת רואי החשבון - הרי שקמה חזקה, ניתנת לסתירה, כי הוא פעל בסבירות".

כבוב מסביר מדוע הוא דוחה את הבקשה לתביעה ייצוגית נגד רואה החשבון במקרה זה. הוא סוקר את הפעולות שביצע: התמקד בסיכוני הביקורת שהייתה סיבה להאמין שהם העיקריים הניצבים בפני החברה, הוא וידא שמבוצעת ביקורת נאותה בחברת-הבת שלה, עשה שימוש בכלים שעמדו לרשותו, עיין בניירות עבודה מרכזיים, ביקר במשרדי חברת-הבת וקיים קשר רציף עם רואי החשבון שלה. "המבקר פעל כרואה חשבון מבקר סביר בנסיבות העניין, ומשכך דין טענת הרשלנות כנגדו להידחות".

כבוב דחה בקשות להגיש תביעות ייצוגיות בעקבות קריסתה של חברת הנדל"ן אוברלנד דיירקט. הבקשות הוגשו נגד חברת אורורה פידליטי שהייתה הנאמן למחזיקי האג"ח ונגד משרד רואי החשבון עמית-חלפון שביקר את דוחותיה. הבקשות הוגשו בידי חברת מיבל השקעות וראובן רוזנפלד, שחויבו בתשלום הוצאות בסכום כולל של 55,000 שקל.

את מיבל ייצג עו"ד תומר כלפון, ואת רוזנפלד - עוה"ד ע' מנור וי' שמש. את אורורה פידליטי ייצגו עוה"ד ברק טל, א' ששון וש' שניידר ממשרד יגאל ארנון, ואת עמית-חלפון - עוה"ד יהודה סביר, מ' צברי ונ' פלד.