"לאומי ומזרחי לא מתריעים על מצלמות המעקב"

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד הבנקים לאומי ומזרחי-טפחות בטענה לאי-הצבת שלטים מאירי-עיניים על אודות עצם קיומן של מצלמות המעקב המוצבות באזורים הסגורים והפתוחים בסניפיהם, בהם ממוקמות עמדות לביצוע פעולות בערוץ ישיר דוגמת כספומטים, תיבות ו/או מכשירי הפקדת שיקים ומזומנים ומכונות מידע אחרות.

במקומות הללו, נאמר בתביעה, מוצבות מצלמות מעקב סמויות מן העין, לרבות כאלו הממוקמות בתוך המכונות עצמן ומאפשרות קבלת תמונות תקריב פולשניות של הלקוח המצולם ללא ידיעה.

לדברי התובע, דוד אנגור, לקוח של שני הבנקים הנתבעים, מצלמות אלו מתעדות את תנועותיו של הלקוח תוך יצירת מאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות. התובע מדגיש כי אין בכוונתו לחלוק על ההצדקה בעצם קיומן של מצלמות המעקב הללו, הגם שלדידו חלקן במובהק אינן עולות בקנה אחד עם דרישת המידתיות, בפרט אלו הממוקמות בתוך המכשיר.

אולם לטענתו, על-מנת לקבל את הסכמתו של הלקוח לפגיעה בפרטיות היה על הנתבעים להציב שלטים מאירי-עיניים על אודות עצם קיומן של המצלמות ומיקומן, אולם זאת לא עשו הנתבעים לפחות במרבית הסניפים. זאת משיקוליהם שאינם ברורים די הצורך, כאשר בנקים אחרים, בניגוד להם, בחרו לקיים את חובותיהם ולהציב שילוט בכלל סניפיהם.

בתביעה נטען כי הנתבעים הפרו באופן גס את הוראות הדין וכי עמדת הרגולטור בנושא ברורה וחד-משמעית, ולפיה "כאשר מדובר במצלמות מעקב המוצבות במרחב הציבורי, אמצעי היידוע המינימאלי הוא הצגת שלטים בסמוך למקום בו המצלמה מותקנת". עוד נקבע בעמדת הרגולטור, כי "בנוסף על שלט בקרבת המצלמה עצמה, יש להציב שלט גם בכניסה לאזור הכיסוי של המצלמה". לעמדת הרגולטור, החובה על הצבת שלט האזהרה מקבלת משנה חשיבות ותוקף כאשר קשה להבחין בקיומה של המצלמה.

לדברי התובע, לפחות ברובם המכריע של סניפי הנתבעים אין כל זכר לשילוט המתריע בדבר קיומן של מצלמות אבטחה סמויות מן העין. מצלמות אלה יוצרות מאגר מידע הכולל מידע רגיש, בין היתר על אודות התנהלותם הכלכלית של הלקוחות, וגם באותם מקרים בהם קיים שילוט, מדובר במרבית המקרים בשילוט חלקי וחסר.

בית המשפט מתבקש להורות לנתבעים להציב שילוט מתאים בכלל הסניפים ולרבות בסמוך למכונות האוטומטיות המתריע באופן ברור על אודות קיומן של מצלמות האבטחה, ולחלופין להסיר את מצלמות האבטחה באותם מקומות בהם לא מצוי שילוט. ובנוסף - לפצות את חברי הקבוצה המיוצגת בגין צילומם ללא קבלת הסכמתם ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות בסכום מצרפי מוערך של 112.5 מיליון שקלים.