ברוורמן: לחשוף הכל על קו הרכבת לאילת

יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אבישי ברוורמן, דורש (יום ב', 21.10.13) לחשוף בפני חברי הכנסת והציבור כולו את מלוא המידע באשר להחלטת הממשלה לסלול קו רכבת לאילת. הוא דרש לדעת מראש כמה יעלה הפרויקט למדינה, על-מנת שאפשר יהיה לבחון את העלות מול התועלת. כמו-כן תבע את התייחסות הגורמים המקצועיים במשרדי האוצר והתחבורה לנייר העמדה המקיף שחובר בנושא עבור החברה להגנת הטבע.

במהלך דיון מהיר, ראשון בסדרה של דיונים שתקיים הוועדה, אמר שר התחבורה ישראל כ"ץ כי מה שעמד על הפרק בממשלה היה אישור התוואי בלבד, כאשר חלקו כבר אושר קודם לכן. "שר הפנים הביא את המלצת הוועדה הארצית לתכנון ובנייה באשר לתוואי לאישור הממשלה, ואז נפתח פתח לדיון כללי ונשמעה טענה כיצד הדבר נעשה בחופזה", אמר כ"ץ. הוא ציין כי לקראת הדיון ניסה להתחקות אחר החלטות הממשלה בעניין ואמר כי ההחלטה הראשונה הייתה עוד במאי 1956 ב-16 מיליון לא"י. לאחר מכן מנה רצף של החלטות להקים רכבת לאילת שלא בוצעו. "אני מבצע את מה שמחליטים", אמר. הוא הוסיף כי נבחנות שלוש חלופות לדרך ההקמה והמימון, האחת מימון מתקציב מדינה, השנייה בשיטה של BOT (זכיין שמקים, מתפעל ולאחר מספר שנים מעביר את התשתית למדינה) [מה שכנראה לא יהיה רלוונטי בקו לאילת] והשלישית היא שיתוף פעולה עם מדינה זרה. לדבריו, עדיין לא התקבלה ההחלטה בנושא. עוד אמר כ"ץ שאין החלטה לחבר את המסילה לנמל.

"אין רכבת שהיא כלכלית מלבד אולי רכבת קלה, אבל התוצאה תהיה כלכלית ברמה הלאומית. אם היו עושים בדיקה כלכלית אני מעריך שגם לא היו מקימים את המדינה". היו"ר ברוורמן הסכים עימו אך אמר כי קיימת חובת ההוכחה שהתועלת שתצמח מרכבת לאילת תהיה כזו שתצדיק הזרמת עשרות מיליארדי שקלים.

ח"כ איתן כבל (העבודה) התייחס למסמך של החברה להגנת הטבע שבחנה את הנושא ואמר כי קיים פער ענק בין הבחינה של החברה להגנת הטבע לבין התוכניות של משרד התחבורה. הוא הוסיף כי העלות נאמדת בכ-25 מיליארד שקל ואמר כי בפרויקטים מסוג זה תמיד יש חריגות. "עוד לפני השאלות הסביבתיות, הפרויקט מופרך מלכתחילה", אמר כבל, שהדגיש כי אינו מתנגד מראש להקמת רכבת לאילת. ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) אמרה כי המסמך של החברה להגנת הטבע היה מפיל לסת, כלשונה, והוסיפה כי הממשלה מציגה יעד של 5.2 מיליון נוסעים בשנה לאילת בשנת 2030, בעוד שב-2012 הסיעה יורוסטאר 10 מיליון נוסעים בקו בין לונדון לפריז. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) ציינה גם היא כי דוח החברה להגנת הטבע מעלה סימן שאלה על היתכנות הפרויקט, והוסיפה כי יש להבין שסביבה ותחבורה בת-קיימא צריכים ללכת יחד.

ח"כ אראל מרגלית (העבודה) אמר כי יש חשיבות בהגעה של רכבת למקומות מרוחקים, אבל אי-אפשר לנתק את זה מהעלות שהיא פנטסטית. הוא הוסיף כי המסילה והגשר היבשתי אינם תחליף רציני לתעלת סואץ והוא אינו רואה שאין רגליים להערכה הלא-מבוססת שהמסילה גם תביא 50-20 מיליון תיירים לאילת. "הדבר הכי דחוף זה להשלים את בניית הכביש הדו-מסלולי", אמר. ח"כ דב חנין (חד"ש) ציין גם הוא כי לגשר היבשתי אין היתכנות כלכלית ואמר כי גם אם הרכבת רק תשנע סחורות לישראל הדבר יהיה יקר יותר מהמצב כיום - והתוצאה תהיה עליית מחירי המוצרים לצרכנים. הוא הדגיש כי מיזם הרכבת לאילת יפער חור שחור ענק, כלשונו, בתקציבי התחבורה בכלל ובתקציבי התחבורה הציבורית בפרט.

ח"כ איציק שמולי (העבודה) התייחס לרצף החלטות הממשלה שהקריא השר כ"ץ ואמר כי שיעור בהיסטוריה זה נחמד, אבל יש גם החלטות שגויות שקיבלו ממשלות ישראל. "זה שההחלטות התקבלו זה לא אומר שהן נכונות והשאלה היא מה אפשר היה לעשות בכסף שאמור להיות מושקע בפרויקט".

סמנכ"ל אגף שימור טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי, אמר כי העבודה שביצעה החברה בבחינת התוכנית נודעת בכל ההיבטים ובחנה את המטרות שנקבעו בהחלטת הממשלה - כשהמסקנה היא שהמטרות לא יושגו. פרופ' ערן פייטלסון שהיה מכותבי נייר העמדה הוסיף: "זה מתחיל ב-23 מיליארד שקל וזה לא יגמר ב-40 מיליארד שקל. בחנו את כל ההיבטים של הפרויקט כולל היבטים חברתיים ואפילו צמצום תאונות דרכים - ואף אחד מהיעדים לא עומד במבחן הביקורת".

היו"ר ברוורמן התייחס גם לדיון אחר שקיימה ועדת הפנים בהיבט הסביבתי של הנושא, ואמר כי הדיון בוועדת הכלכלה נקבע לאחר הוראה של נשיאות הכנסת. הוא הוסיף כי הוא יש לקיים דיון מקיף בכל האספקטים של הקמת הרכבת, הכלכליים, החברתיים והן הסביבתיים במקום אחד. לכן אמר היו"ר כי יקיים דיונים נוספים בנושא ויפעל לעשות זאת בשיתוף ועדת הפנים של הכנסת ויחד עם כל נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים בהם גם נציגי האוצר.

ההשלכות הסביבתיות

צילום: רגב. הדיונים יאוחדו [צילום: פלאש 90]

בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שקדם לדיון בוועדת הכלכלה נדונו השלכות הסביבתיות של המיזם.

בפתח הישיבה ביקרה ח"כ מירי רגב, יו"ר הוועדה, את שר התחבורה באופן חריף על כך שהחרים את הדיון ולא שלח את נציגיו. היא אמרה כי תדון בנוהג פסול זה עם יו"ר הכנסת. עם זאת, ציינה כי מדובר בפרויקט שיש לו היבטים חיוביים רבים, כגון: שכלול הובלת סחורות וקירוב הפריפריה. היא הדגישה כי מדובר בדיון ראשון בסדרה של דיוני עומק שיתייחסו לפרויקט ואמרה כי תתמוך בערר שהגיש השר להגנת הסביבה על החלטת הממשלה לקדם את המיזם.

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, ביקר גם הוא את שר התחבורה שמנע מנציגיו להגיע לדיון ואמר כי הנושא רלוונטי מאד לוועדת הפנים, שכן תוכנית הפרויקט אושרה בוועדת שרים לענייני פנים. עוד אמר כי אינו אוהב שמנסים לומר שהיחס לפרויקט מחלק את העולם לאוהבי הנגב ושונאי הנגב. הוא הדגיש כי הוא אוהב מאד את הנגב ויעשה הכל כדי לקרב את תושבי הפריפריה למרכז. עם זאת אמר כי הוא "מגן על זוחלים בגאווה כמו גם על בני האדם". הוא הדגיש כי כלל המשמעויות הסביבתיות והכלכליות לא נשקלו עדיין וכי מבחינה סטטוטורית, כדי לאשר את התוכנית יש לבצע ביטול הכרזה של שמורת טבע שדרכה עובר תוואי הרכבת וכי כדי לבצע הליך זה התוכנית חייבת לעבור את מועצת רשות הטבע והגנים, השר להגנת הסביבה ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. הוא סיכם ואמר כי על הפרק עומדים שלושה נושאים: גורלה של העיר אילת, גורלה של הסביבה ומניעת פגיעה בה וקיום של הליך פורמלי תקין.

ניר פפאי אמר בדיון כי החברה להגנת הטבע דרשה מהוועדה המחוזית של מחוז דרום לדון במטרות הפרויקט ולבחון את הפרויקט לאור המטרות המוצהרות, אך הוועדה סירבה לעשות כן. פרופ' ערן פייטלסון הראה כי המטרה העיקרית של הפרויקט, להוות גשר יבשתי להובלת מכולות, אינה כדאית. קיימות כ-12 תחנות מעבר בין נמל אילת לאשדוד ועלות העברת מכולה תהיה 800 דולר ארה"ב בהשוואה ל-30 דולר הנגבים כיום בהעברת סחורות דרך תעלת סואץ. עוד אמר כי רוב הנוסעים ברכבת הם נופשים בעלי ערך זמן נמוך וכי הרכבת תהיה רכבת "עוקפת נגב" ולא תעצור ברוב יישובי הנגב והערבה. הוא הוסיף ואמר כי הרכבת תתחרה בשדרוג שדרה התעופה לאילת ולבסוף המדינה עלולה להישאר עם שני פרויקטים גרעוניים. מבחינה כלכלית, מדינת ישראל תשלם את המחיר. הסינים שאמורים לבנות את המסילה מקבלים תשלום מלא עבור עבודתם. בנוסף, צפוי נשק סביבתי כבד למערכות טבעיות בנגב ובערבה ולשמורת האלמוגים באילת.

היו"ר רגב תהתה האם שר הפנים, גדעון סער, דן בסוגיות החברתיות והכלכליות. כמו-כן אמרה כי לא נכון לעסוק בתכנון מפורט קודם לביטול ההכרזה על שמורות טבע. היא הדגישה כי ועדת הפנים לא תהיה חותמת גומי וכי ראוי ששר הפנים יעדכן את הוועדה במהלכים משמעותיים. רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון נושאי במשרד הפנים, אמרה כי תוואי הרכבת אושר כבר בעבר וכי ישנן שלוש החלטות ממשלה לקידום תכנון הרכבת. עוד אמרה כי משרד המשפטים חיווה את דעתו כי רק לאחר קבלת החלטה על הפקדת תוכנית יש לפנות אל מועצת רשות הטבע והגנים בבקשה לבטל הכרזה על שמורת טבע, ולכן מנהל התכנון של משרד הפנים החל בפעולות התכנון. היא הדגישה כי לדעתה התוכנית אינה גורמת נסק סביבתי רב וכי מדובר במעבר של כ-11 ק"מ במדבר שרובם במנהרה או בשטח מופר. מיכה קוטלר מלשכת התכנון במחוז דרום, סקר בפני הוועדה את התהליכים הסטטוטוריים שהתוכנית עברה. מדבריו עלה שעדיין אין לרכבת כל יעד סופי באילת. ח"כ רגב אמרה כי אינה מבינה כיצד מתכננים רכבת שלא מגיעה לשום מקום. ח"כ חנין הגיב בהומור ואמר כי "אילת היא עיר האטרקציות. עכשיו יש אטרקציה חדשה - רכבת לשומקום". הוא ביקר באופן חריף את היעדרות נציגי משרד התחבורה ואמר כי "מדובר בפגיעה בכל סדרי שלטון". עוד אמר כי דווקא בגלל שהוא מאוהב בנגב הוא מתנגד לפרויקט. "מדובר בגזר דין מוות לכל היישובים שלא יהיו בתוואי הרכבת ובאסון למפרץ אילת. השאלה הגדולה היא מי עומד מאחורי הפרויקט. מי גוזר את הקופון?".

עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, הסביר כי אי-אפשר יהיה לקדם את התוכנית ללא ביטול ההכרזה על שמורת טבע והליך זה מתבצע רק באישורה של ועדת הפנים. העובדה שלא הייתה כלל פנייה לוועדה, מראה כי המוסדות מתעלמים מהליך תקין של תכנון ובנייה.

בסיכום הדיון אמרה ח"כ מירי רגב: "מדינת ישראל לא תרד מהפסים. וועדת הפנים בראשותי לא תאפשר רכבת לאילת ללא בחינת עומק של הפרויקט", אמרה ח"כ רגב. היא אמרה כי הדיון הראשון יעסוק בצעדים שנקט משרד הפנים בתכנון הפרויקט. בדיון השני יועלו היבטים של שמירת טבע ובדיון השלישי הוועדה תעסוק במשמעות רכבת עבור תושבי אילת. היא ביקשה כי יישלח לשר הפנים מכתב בו הוא מתבקש לעדכן את ועדת הפנים בהחלטות משמעותיות של ועדת השרים לענייני פנים, בראשותו. עוד ביקשה כי יישלח מכתב ליו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין המוחה על החרמת הדיון על-ידי שר התחבורה. בסיכום הדיון אמרה כי תפנה אל רה"מ ותעלה את הסוגיות השונות שעלו בדיון, בראייה כוללת של הפרויקט, תוך כדי יידוע השרים הנוגעים בדבר: אוצר, תחבורה, משפטים והגנת הסביבה.