גבו מכם אגורה מיותרת? תוכלו לתבוע ייצוגית

שר הכלכלה נפתלי בנט והרשות להגנה על הצרכן בראשותה של תמר פינקוס, הודיעו (יום ה', 17.10.13) כי הם יוצאים לשמירה על "הכסף הקטן של הצרכן הישראלי המצטבר בסופו של יום לכסף גדול" וכי בכוונתם לבטל את הפרקטיקה של נקיבת מחיר המסתיים בסכום באגורות שאינו ניתן לתשלום במזומן במדויק.

הרשות הודיעה כי החל מ-1 בינואר 2014 תחל באכיפה על הטעיה על-פי חוק הגנת הצרכן בגין הצגה או נקיבה של מחיר במטבע שאינו קיים. עד למועד זה נותנת הרשות זמן לציבור העוסקים להתארגן.

כידוע, במשק הישראלי נהוגה שנים רבות פרקטיקה של פרסום, הצגה ונקיבה של מחיר בציון אגורות, כגון 9.99 או 4.79 או 58.76 שקל וכו', כשבפועל, במקרים בהם הצרכנים משלמים במזומן, הם אינם מקבלים עודף מאחר שמטבע זה לא קיים ועל כן, נגבה מהצרכן מחיר גבוה יותר מזה שהוצג לו, קרי המחיר העגול מעוגל כלפי מעלה לפי כפולות של עשר אגורות.

ברשות הצטברו תלונות רבות של צרכנים הקובלים על ההטעיה בהצגת המחיר במטבע שאינו מצוי בשימוש. יתרה מכך, גם במקרים בהם הצרכנים משלמים בכרטיס אשראי, אף כי רישומית יש לרשום בחשבון הסופי את המחיר שהוצג על המוצר, תלונות רבות מגלות כי העוסקים מעגלים את המחיר למחיר הגבוה יותר.

יצוין כי פרקטיקה זו המשיכה גם לאחר שבנק ישראל ביטל בתחילת שנות התשעים את השימוש ב"אגורה" וב-"5 האגורות". בנק ישראל, שהיה ער לפרקטיקה זו של הצגה, נקיבה ופרסום של מחיר, קבע את כללי העיגול לפיהם בכל עת שיש לשלם במזומן סכום שלא ניתן לשלמו באגורות שבוטלו, יש לעגל את הסכום על-פי הכללים שלהלן: סכומים הנקובים באגורה אחת עד 4 אגורות יעוגלו כלפי מטה וסכומים הנקובים ב-5 אגורות עד 9 אגורות יעוגלו כלפי מעלה.

ברשות מציינים כי חוק בנק ישראל לא התייחס במסגרתו לנקיבה, פרסום והצגה של מחיר מוצר או שירות בודד, אלא לסוגיה, כיצד יש לנהוג בסיום חשבון, אם הסכום הסופי המשתלם המזומן כולל אגורות שאינן בשימוש.

הרשות הגיעה למסקנה כי איסור התנהלות פסולה זו של פרסום, הצגה ונקיבה של מחיר במטבעות שאינן בשימוש יסייע ביצירת שקיפות, הגינות והורדת יוקר המחיה. פרקטיקה זו היא פרקטיקה מטעה ומהווה עבירה פלילית על חוק הגנת הצרכן, שכן מחיר זה אינו קיים, אינו אמיתי וכל מטרתו יצירת מצג של מחיר זול יותר.

יחד עם זאת הוחרגו שירותים שהגביה בגינם היא על-פי פעימות מונה, כגון דלק, טלפון, חשמל, מים, גז וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על-ידי רשות מרשויות המדינה, לרבות רשות המיסים, וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על-ידי שלטון מקומי כגון עירייה או מועצה ועוד; מאחר שמדובר במחיר עבור שירות שאף פעם לא נצרך בפועל ביחידה אחת, כלומר פעימת מונה אחת, ובמקרים רבים המחיר שנקבע על-ידי העוסק לפעימה אחת יהיה מחיר נמוך מ-10 אגורות.

"ההחלטה תסייע לקמעונאים לנקוט בהגינות"