השופטת דורנר: התקשורת משפיעה על החלטת שופטים בערכאות דיוניות

שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, אמרה (יום ג', 11.11.03) כי יש לה חשד סביר כי בשפיטה של נאשמים באמצעות כלי התקשורת, טרם סיום התנהלות המשפט, הדבר משפיע על שיקול הדעת בערכאות דיוניות.

"פרסומים של התקשורת אכן משפיעים על החלטת השופט בערכאות דיוניות. הדבר גורם לא אחת למעצר נאשמים עד תום ההליכים, הווה אומר - עונש חמוד יותר. מדובר בתופעה חברתית לא ראויה שיש להתריע נגדה ובסופה של דרך - למנוע אותה".

את הדברים אמרה השופטת דורנר ביום עיון שארגנה התנועה למלחמה בעוני באוניברסיטת תל אביב. בכנס השתתפו גורמי שפיטה בישראל אשר העלו נקודות תורפה במקצועם.

כתבת ערוץ 2 לענייני משפט דנה וייס, ועורך עמודי הדעות של העיתון מעריב בן דרוד ימיני הסכימו לדברי דורנר.

ימיני מתח ביקורת חריפה על אמצעי התקשורת בישראל: "חזקת החפות במדינת ישראל נמחקה ואף בית המשפט העליון נתן לכך יד. התקשורת עוסקת ברדיפת חשודים וודאי שאינה ממלאת את תפקידה באיתור של חפים מפשע", אמר.

וייס ציינה, כי "התקשורת בישראל היא קונפורמיסטית והעיתונות בישראל מתייצבת לצד הממסד המשפטי". לדבריה, "העיתונאים הינם ציניים ובאופן טבעי אין להם כל יכולת לבצע בדיקה שתקבע האם החשוד אשם או חף מפשע והם מקבלים את גרסת המשטרה והפרקליטות כאמינה ומהימנה".

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אמר כי יש להרחיב את סמכויות מוסד היועמ"ש: "יש להגדיל את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה ואין להפריד בינו לבין הפרקליטות, משום שהפרדה כזו עלולה להפוך את היועץ לכלי שרת בידי גורמים פוליטיים". רובינשטיין סיפר כי בימים אלה הניח תזכיר חוק ובו מוצעות דרכים לייעול תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה.

ח"כ מיכאל איתן, יו"ר הוועדה חוקה, חוקה ומשפט של הכנסת, האשים את הפרקליטות כי היא מחפשת להרשיע נאשמים ולסמן "וי".

"בפרקליטות לא להוטים לעשות צדק, אלא להרשיע, ולעיתים מעלימים מידע שעלול למנוע הרשעה", הוסיף איתן.

לדברי איתן, המשטרה סובלת מתרבות של דיווחי שקר ולהיטות יתר להרשיע חשודים והדבר מביא לכך שכפי הנראה בבתי הכלא בישראל "יושבים אסירים לא מעטים שהורשעו בטעות והם למעשה חפים מפשע" יש מורשעים חפים מפשע". איתן טען, כי רוב האנשים שמורשעים שלא בצדק - שייכים לשכבה סוציו-אקונומית נמוכה.

עו"ד יורם סגי-זקס, יו"ר התנועה למלחמה בעוני, שארגנה את הכנס אמר "שופט שמוכן לנהל משפט בלא סנגור גורם לעיוות דין". סגי זקס דיבר על המחוייבות המוחלטת והאתוס של התובעים, הסניגורים והשופטים לנקוט בכל אמצעי כדי שלא יורשעו חפים מפשע וקרא שלא לאפשר לנהל משפט במדינת ישראל בלא שהנאשם מיוצג על-ידי עורך דין.