אִיש הַדּוֹר
אִישׁ הַדּוֹר הָאִיש שֶׁלֹּא נִבְחַר
אִיׁש חָרִיג שָׁקֵט שֶׁאֵינוֹ נִסְעַר
אִישׁ יָחִיד בְּדוֹרוֹ וְזֶה כּלֹ הֲדָרוֹ
אִישׁ עֲמָמִי וְלַכֹּל פֹּותֵחַ שַׁעֲרוֹ
אִישׁ תָּמִים פָּשׁוּט אִישׁ צַדִּיק
אִישׁ שֶׁמַּצִיקִים לוֹ וְאֵינוֹ מַצִּיק
אִישׁ טוֹב וֵּמטִיב בְּאֵין מָנוֹחַ
הוּא גִּבּוֹר הפרשה כִּשְׁמוֹ נֹחַ
וְיֵשׁ אִישׁ שֶׁחֶלְקַת שְׂפָתָיו טִיבוֹ
נִרְאָה נִינוֹחַ וְשֶׁבַע תּוֹעֲבוֹת בְּלִבּוֹ
כֵּן זֶה אִישׁ בַּעַר הַמִּתְחַזֶּה לַמְדָן
הוּא רוּחָנִי חָמְרִי וְשׁוּעָל כְּשָׂטָן
אוּלַי זֶה הָאִיׁש מֵאִירָן
הֲבֶּאֱמֶת הוּא אִישׁ תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו
הֲיְשֶׁנֶּה כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֶר חֲבַרְבוּרוֹתָיו
כי יצר האדם רע מנעוריו
בּאָדָם שְׁתוּלִים הטוב והרע מעת הִוָּלְדוֹ. זה מעין זרע שזורעים אותו באדמה, והרי האדם נוצר מן האדמה. אם מדובר בזרע טוב חָזָק ואיתן וטוב לבריות, טֵַּפַח אותו השקהו ותן לו לצמוח ולגדול בתוך מקום נקי ממזיקים , עד שיתפתח לצמח הנותן פריו . אולם אם תחזק את הזרע הרע שבאדם, הוא יהיה מושחת וישחית סביבתו ואת הצמח הטוב. לכן נאמר: כי יצר האדם רע מנעוריו (ח/כא) וצריך להיזהר מהגרעין הרע שבאדם ולהתרכז בגרעין הטוב שבאדם. כפי שפירש הרס"ג את המילה "כי" לא כמו המפרשים הראשונים שפרשו "כי" במשמעות של נימוק, אלא הוא פרש אותה במשמעות של "אף על פי". כלומר למרות שיצר לב האדם רע, הקב"ה נמנע והביא מבול על הארץ. אם נטפח את הגרעין הטוב על ידי גזום הענפים הפגומים , הטפילים שאינם פוריים, נשקהו ונעדר אותו, הוא יוסיף לתת את פריו הטוב . לכן הקב''ה שמר מראש את הגרעין הטוב בתיבה שבנה נח, כדי שיחדש את העולם ואת החי על האדמה , מבלי שהגרעין הרע ישתלט על הגרעין הטוב וישחיתהו. והשאלה הקשה היא מה חטאם של החיות והבהמות להמיתם , הרי עליהם לא נאמר כי לב החיה רע מנעוריה. אלא הנימוק לכך נמצא בפסוק בבראשית שם נאמר: אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים.(בראשית ו/ז) . והרי אלהים ברא את החיה העוף והדגה וכל רמש למען האדם שנאמר: ...נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ. (בראשית א/כו) לכן לא היה טעם להשאירם בחיים, כל עוד ובעבורו האדם בראם. אפילו מחמת צער בעלי חיים, לא מצא הקב''ה צורך להשאירם חיים בלי האדם. ברם המסקנה אליה הגיע הקב''ה בסופו של דבר, כי למרות שיצר לב האדם רע מנעוריו, אין להשמידו שוב וכל שצריך לעשות לעמול על תיקון דרכיו של האדם.
נח הוא הדור העשירי בבריאה
אדם שנוצר מן האדמה שת שסימל תשתית . אנוש שסימל אנושות קינן , מהללאל הכיר האל והללו יַרְדְ סימל הירידה או השקיעה חנוך מחנך מתושלח מֻתַּש וידו בַּשֶׁלַח למך שסמל את הבורות או התמימות ונח , איש נוח וצדיק יחסית לדור שהוא חי בו ולדורות שקדמו לו , איריו בא אברהם, שהוא מהוה הקשר שיש לבריאת העולם והאנושות לעם ישראל אשר אברהם אביו הראשון של ישראל . על נח נאמר : ונח מצא חן בעיני ה' (בראשית ו/ח) כי הוא היה צדיק בדורות שנמנו קודם לכן . הוא עשה דבר האלהים , כפי שהיה צפוי שיעשה האדם שברא אלהים להיות שליט בארץ. והנה נשחתה הארץ . השחיתות מוגדרת בכינוי "חמס" ( מה סמלי שהקבוצה הרצחנית ביותר נטלה את השם "חמס") , חמס בא להדגיש לנו כי חרה לאלהים שהאדם חומס וגוזל את חברו ובמעדיו משחית כל מה שברא אלהים. הקב"ה תֵּעֵב מעשי האדם בדור ההוא . הענישה היתה אך ורק על העול והגזל והחמס שפשו בין אדם לחברו. אין כאן שאלת הדבקות באמונה בבורא העולם, אלא רק התנהגות האדם עם האדם. בדורות המושחתים שמנינו מאדם עד נח , נמצא שנח היה איש צדיק תמים בדורות אלו. היתכן כי בדורות המאוחרים לאחר מתן עשרת הדברות, ישאר תאורו של נח איש צדיק ותמים. רש'י עונה על שאלה זו כך: שעקר תולדותיהם של צדיקים -מעשים טובים אשר מנה אותם הקב''ה בפתיחת הפרשה : אלה תולדות נח, מספר הכתוב את צדקתו ורק אחרי כן באו תולדותיו ו"בניו" . יש מרבותינו שמבארים אותו לשבח : בוודאי ובוודאי, אילו היה בדור צדיקים, היה הוא צדיק יותר ויש שמבארים זאת לגנאי: לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. צדיק יותר או צדיק פחות הוא ששרד, כי לא חמס ולא גזל את זולתו וזה עיקרו של המוסר.
אמצעי החיים שמש אמצעי להמתה
המים אמצעי חשוב להחיות כל חי, שמשו בנח להמתת כל חי . מדוע בחר הקב''ה במים דוקא? להמית כל חי. כי רצה הקב''ה לומר לדור ההוא, אני מוריד תחילה מטר שילך ויגבר לגשמי זעף והרי לכם הזדמנות לחזור למוטב, אז הגשם יהיה לברכה, אך תמשיכו לחטוא הגשם יהפך לקללה. לכן הקב"ה הוריד את הגשם במידת הרחמים אם חזרו מלחטוא אזי יהיו הגשמים גשמי ברכה, לא חזרו יהיו למבול לקללה במדת הדין. אנו יודעים כי הם לא חזרו ולא רצו להבין את הרמז, ולא חזרו מִמֶרְיָם ולא אבו לדעת מה יהיה מצבם: לו עמי שומע לי ובדרכי יהלכו, כמעט וגו' (תהל' פא יד-טו). לא חזרו לכן הגשם הפך שהוריד לברכה נהיה לקללה. שאלה נוספת מתעוררת כשהקב''ה אמר לנח: עשה לך תבה עצי גפר קנים תעשה את התבה וכו'... (ו/יד) והחל בבניתה. מדוע לא נסו בני דורו לברר את הסבה לכך, כי לו האמינו כי אז היו מתנפלים עליו, כי נאמר: ויסגור ה' בעדו (ז/טז) - כלומר הגן עליו וכך אומר רש''י , על פי הדרש , הקב''ה הקיף התיבה בדֻבִּים וַאֲרָיוֹת והיו הורגים בהם , אלא לפי הפשט הקב''ה, סגר כנגדו מן המים. גם על נח אומר רש''י : אך נח היה מקטני-אֲמָנָה (אמונה) היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתבה עד שדחקוהו המים. מכאן למדים אנו לא כל דבר שהשכל משיג הוא האמת לאמתה, יש גם אמת מוחלטת שאיננה תמיד האמת שאדם רואה אותה כאמת. צריך האדם להאמין במה שאיננו נראה כמוחשי וקים בצורה שהאדם רואה לנגד עיניו וחש בידיו , אף אם לא נראה לעין.
תולדות האנושות מנֹחַ ואילך
כיון שכבר ראינו כי הקב''ה ממית כל חי כלומר כל הדורות מאדם עד נח, תולדות האנושות מתחילה שוב החל מנוח ובניו. לשם כך הקב"ה השאיר בחיים את נח ובניו ואשתו, כי בהם תתחדש האנושות. זה גם עולה משמות בני נח : שם, חם ויפת , שמות אלו מסמלים את מבנה האנושות המוכר לנו. "שם" אבי האמה השמית במזרח ו"חם" אבי האומות לארצות החמות באפריקה , ו"יפת" כל יתר ארצות של אומות העולם הנותרות. המבול היה גורם להיווצרות האנושות כפי שאנו מכירים אותה. אכן ניתן גם לעשות השואה מתיאור יצירת האדם ועשרת הדורות אחריו עם היוצרות האנושית אחרי המבול . בבריאת האדם וחוה נאמר לאדם ולחוה : פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ. בנוח אחרי המבול נאמר גם: פרו ורבו ומלאו את הארץ ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידיכם נתנו. בעוד ביצירת האדם ודורותיו לא מצאנו חקיקה, כאן אנו כבר מוצאים שיש שבע מצוות כמינימום שיש לקיימן והרי חלק מהן שבמסכת סנהדרין, (דף נ"ו, עמוד א') : אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ, דָמוֹ - לֹא תֹאכֵלוּ .ולא תוכלו אבר מן החי, וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם - אֶדְרֹשׁ - מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ. וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו - אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם ודרישת דם החיה: רמז לאיסור גֶזֶל. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת הָאָדָם' רמז לאיסור עבודה זרה . כלל חשוב נוסף נקבע : איש בחטאו יומת. והקימותי את בריתי אתכם ולא יִכָּרֵת כל בשר עוד במי המבול ובהמשך נאמר: לְדֹרֹת עולם. דורות נכתבה בחסר שבחסר בלי ו' מפני שיש דורות שלא הוצרכו לאות הברית כי הם צדיקים גמורים ואין סכנה שיענשו כפי שנענשו דורות בראשית.
אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁיּוֹדֵעַ לְקַיֵם הַבְּרִית
וְשׁוּב לֹא יָבִיא עָלָיו אֶת הַמַּכְרִית
אֲשֶׁר בּעִתּוּי לֹא צָפוּי לָרוֹב מַגִּיחַ
וְחוֹמָה נוֹפֶלֶת לְבֶנָה לְבֶנָה וְאָרִיחַ
כִּי עַל כֵּן אָנוּ מְשַׁנְּנִים דְּבַר הָאֵל
הַשּׁוֹמֵר הוּא הַבְּרִית עִם יִשְׂרָאֵל
רַק שֶׁאָנוּ נְקַיְמָהּ וְלֹא נִפְרוֹץ גְבוּל
לְבַל יְבֻלַּע לָנו לַאו דַוְקָא בְּמַּבּוּל .
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה