משבר מניות הבנקים [1983]

היום לפני 30 שנה הכחיש שר האוצר יורם ארידור ידיעות על פיחות צפוי. יום קודם לכן, שורת פרסומים על "פיחות גדול" גרמה לבהלה "דולרית" בישראל, ובשוק המניות - מפולת: 295 נ"ע ירדו ביותר מ-5% ול-111 נרשמו "מוכרים בלבד".

במהלך 1983 חגגו המשקיעים בבורסה בתל אביב וערך מניותיהם עלה מחודש לחודש. בעיקר טיפסו שערי מניות הבנקים הגדולים, שוויסתו את שערי מניותיהם ודאגו לעלייתן הרצופה.

בסוף ספטמבר התעורר בציבור חשש מפיחות גדול, ורבים מיהרו לקנות דולרים, עד שהיה צורך להטיס מטבע-חוץ מחו"ל. החלה מכירה של מניות, כדי להשיג מימון לרכישת הדולרים וסניפי הבנקים התמלאו בלקוחות עצבניים וחוששים.

המצב הזה הסתמן באוקטובר כמשבר. המניות צנחו ורכישת הדולרים ומוצרי היבוא הפכה להיסטוריה. גם הבנקים הפסיקו לווסת את מניותיהם והועלה חשש כי מאות אלפים יינזקו מהתמוטטותן. הממשלה סגרה את הבורסה והכל ציפו לפיחות גדול, שאכן הגיע - בשיעור של 30%. הממשלה החליטה על "הסדר מניות הבנקים" - כל מי שיחזיק בהן 5 שנים, יקבל בתום התקופה את ערכן המלא, צמוד לדולר. בדיעבד התברר שהסדר זה עלה לקופת מדינה מיליארדי דולרים.

שיאו הציבורי של המשבר היה ב-13 באוקטובר, כשבעיתונות פורסם שהשר ארידור מתכנן להנהיג דולריזציה של המטבע הישראלי. ארידור נאלץ להתפטר ויגאל כהן-אורגד החליפו בתפקיד שר האוצר. גם כשנפתחה הבורסה מחדש המשבר נמשך - המניות צנחו והאינפלציה דהרה. בסוף השנה נראה המצב הכלכלי עגום מתמיד, היו אלה ימיה האחרונים של ממשלת יצחק שמיר.