ייצוגית: ייננים הכתירו בתארים אסורים

לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד יצרנים בשוק היינות האדומים המתוקים ובראשם היצרנים המובילים: יקבי כרמל מראשון לציון ויקבי הכורמים מירושלים וכן יצרני היינות יקב טפרברג מצרעה ויקבי חברון מירושלים.

לטענת התובעים, יצרני היינות הללו בחרו להקנות ליינות האדומים המתוקים המשווקים על ידם תכונות שונות ומשונות ולהציג על גבי אריזותיהם מצגים מטעים המנוגדים לחלוטין להוראות התקן הישראלי העוסק ביינות, ואשר מטרתו הבטחת תאימות בין מוצרים שונים והבטחת אספקת מידע שלם ומלא לצרכן תוך מניע הטעייתו.

התקן האמור אוסר בצורה מפורשת לסמן על גבי המוצר כל תיאור, כינוי, איור וכיוצא בזה המצביעים על "יושן" היין, "גילו", או "עתיקותו" למעט שנת הבציר וכן נאסר לסמן כינויי איכות על היין ללא אישור הרשות המוסמכת.

בתביעה מצוין כי מדובר ביין חצי יבש המשווק על-ידי יקבי כרמל המכונה בתואר כרמל אדום "עתיק" ואף בתואר "אוריגינל" וכן ביין אדום מתוק המכונה בתואר "ישן נושן". עוד מדובר ב"יין קונדיטון" המשווק על-ידי יקבי הכורמים המכונה בתואר: "THE OLDEST SWEET WINE" וכן בתואר "מיוחד במינו יקר ומשובח" ובתואר "יין עתיק יומין".

עוד מדובר ביין נוסף של יקבי הכורמים המכונה בתואר "יין המלכים" וכן "ישן מתוק" וכן "OLD SWEET WINE" אשר על אריזתו מופיעים איורים אסורים.

בכל הנוגע ליקב טפרברג, מדובר ביין המשווק על ידו והמכונה בתואר "אפרת ישן נושן" כאשר מלבד האיורים מימי התלמוד מצוין על גבי האריזה כי היין הינו כזה "שענביו נבחרו בקפידה רבה מכרמים מובחרים".

בתביעה מצוין עוד כי בנוגע ליקב חברון, שהינו יצרן חדש יחסית בשוק היינות, מדובר ביין אדום מתוק המשווק על ידו והמכונה בתואר "חברון עתיק" וכן "יין אדום מתוק מיוחד" או גרוע מכך באנגלית: "EXELLENT SWEET RED WINE". היקב אף מציין כי המוצר הינו "יין מתוק מיוחד מופק מענבים אדומים משובחים".

עוד משווק יקב חברון יין אדום מתוק המכונה בתואר: "יין אדום מתוק מיוחד" ואף מציין כי מדובר ב"יין מתוק מיוחד שנסחט מענבים אדומים משובחים". למרבה הפלא, הנתון היחידי שאינו מציין על גבי אריזת היינות מתוצרת הנתבעות הוא דווקא זה הרלוונטי כמו גם היחיד שניתן לציינו על גבי אריזות המוצרים נשוא התביעה - שנת הבציר.

לדברי התובעים, הנתבעים מפרים את הוראות התקן בכך שהם מכנים את היינות מתוצרתם בכינויים שונים ומשונים לגבי "יושנם", "עתיקותם" או איכותם במטרה להטעות את הצרכן ולנצל את תמימותו וחוסר מודעותו לתהליך ייצור היין ובכך בחרו לנכס לעצמן יתרון תחרותי בלתי הוגן והטעו את צרכניהם שסברו כי הם רוכשים יינות איכותיים במיוחד הן מבחינת כינויים ובעיקר מבחינת הליך הייצור.

התובעים מעריכים את נזקיהם של הצרכנים בכ-28.5 מיליון שקלים ובנוסף לסעד הכספי הם מבקשים מבית המשפט להורות לנתבעים לתקן את אריזות המוצרים באמצעות הסרת כל היגד או איור המלמד על "יושן" או "עתיקות" של היין וכן להסיר מהמוצרים כל היגד המלמד על איכות עודפת של היין לעומת מוצרים אחרים.