אביה של נרצחת ב"ברנוער" תובע פיצויים

אלי טרובישי, אביה של הנערה ליז טרובישי (16) שנרצחה ב"פיגוע" ב"ברנוער" ברחוב נחמני בתל אביב באוגוסט 2009, הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעת נזקי גוף נגד האגודה לשמירת זכויות הפרט, מפעילת ה"ברנוער", שהינו מיזם שנועד לספק תמיכה לצעירים הסובלים מקשיים הנובעים מזהותם המינית, נגד עיריית תל אביב ומשטרת ישראל.

בתביעה נאמר כי רק ביוני השנה נעצרו מספר חשודים המעורבים ברצח - באירוע היה הרוג נוסף, המדריך ניר כץ - כאשר המניע לרצח כפי שידוע בשלב זה היה נקמה של החשוד ברצח חגי פליסיאן, במנהל ה"ברנוער" שאול גונן, בטענה כי תקף מינית את אחד ממקורביו.

במבוא לתביעה נאמר כי בדמי ימיה, כשהיא נערה צעירה בת 16, פרח שרק החל לפרוח, מצאה המנוחה את מותה ברצח נתעב. המנוחה לא פשעה ולא חטאה, רק הייתה נוכחת במקום וספגה פגיעות ירי קטלניות בגופה ונהרגה במקום.

לדברי התובע, בדיעבד ולאחר התוצאות הטראגיות, התברר כי האגודה לשמירת זכויות הפרט לא קיימה את חובתה הבסיסית ביותר של גוף המעניק שירותים לקהל בלתי מסוים. במקום לא היה שומר, לא היו מצלמות אבטחה, המקום לא נבדק על-ידי העירייה/כיבוי אש/משטרה בדבר תקינות המתקנים, יציאות חרום ועוד.

התובע מדגיש כי הקהילה ההומו-לסבית בישראל נתונה לאיומים רבים מצד גורמים אלימים, וכי מנהל ה"ברנוער" שאול גונן ידע כי הוא נתון לאיומים ומשכך נמנע מלהגיע למועדון ה"ברנוער" ביום האירוע, תוך שהוא מותיר את הנערים והנערות לסכנה ברורה ומוחשית ואינו נוקט באבטחה אקטיבית כנדרש מכוח תפקידו כמנהל המקום.

התובע מאשים את האגודה בכך שלא פעלה בכל דרך לשמור על שלמות גופם של הבאים בשעריה, לרבות בני הנוער המשתתפים דרך קבע או באופן מזדמן בפעילות ה"ברנוער" מטעמה. לדבריו, על-אף ידיעתה על האיום הספציפי כלפי גונן, התעלמה האגודה מחובתה המוסרית והמקצועית לדאוג למקום בטוח לבאים בשעריה, ויצרה מצג של מתן שירות מקצועי ואחראי במקום מוגן ומאובטח.

בנוגע לעיריית תל אביב טוען התובע כי זו נמנעה מלפקח על פעילות האגודה מחד-גיסא באופן ישיר, ומאידך-גיסא באמצעות חיוב האגודה להגיש בקשה לרישיון עסק ולהיתר לשימוש חורג. בתביעה נטען עוד כי משטרת ישראל התרשלה בתפקידה להגן על באי ה"ברנוער" באי-מניעת פשע כלפיהם, וזאת חרף ידיעתה על רמת הסיכון המוגברת כלפי הקהילה הגאה בכלל וכלפי מנהל מועדון ה"ברנוער" בפרט בימים שקדמו לאירוע.

לדברי התובע, בעקבות רצח בתו התנפצו חייו לרסיסים ולא יתאחו עוד לעולם, ובנוסף הוא סובל מבעיות רפואיות שונות ומורכבות. התובע מבקש מבית המשפט לפצותו בגין אובד כושר ההשתכרות של בתו, קיצור תוחלת חייה, כאב ,צער, סבל והיעדר חדוות חיים.

טרם הוגשו כתבי הגנה.