טענה: הושלך משירות בשל פציעה במהלכו

"שוטר מקצועי, מסור ונאמן למשטרה שהיא "ביתו השני" מוצא עצמו "נזרק" מהמערכת באופן פוגע ומשפיל, והכל על שום מה? משום שהוא נפצע במהלך הרגיל של עבודתו כשוטר וכן פציעות מבצעיות אחרות שגם בגינן הוכר כנכה כוחות הביטחון. עתירה זו עניינה ב"כפיית" שחרורו של שוטר מצוין לאורך כל שירותו במשטרת ישראל אך ורק בשל מוגבלויותיו הרפואיות שהתרחשו בעת ובשל שירותו" כך נאמר במבוא לעתירתו של חיים אדרי כנגד משטרת ישראל ומפכ"לה לביטול ההחלטה על שחרורו משירות המשטרה.

אדרי מבקש מבית המשפט המחוזי בירושלים להורות למשטרה להשיבו לשירות בתפקיד מנהלי התואם את מגבלותיו הרפואיות וכן לשקול בשנית לאפשר לו לצאת ללימודים אקדמיים במימון אגף שיקום נכים על-מנת לשלבו בתפקיד ההולם את מגבלותיו הרפואיות.

לדברי אדרי, כבר הורגלנו למרבה הצער למעסיקים פרטיים שאינם מצייתים לנורמות אנושיות ואף מסרבים להתחשב במוגבלות עובדים ואף מפטרים אותם רק על שום כך. "מה נגיד ומה נאמר עת מתגלה כי מי שמפטר אדם רק בשל מוגבלותו מבלי להתחשב בו ומבלי לעשות מאמץ מינימלי להתאים את עבודתו או למצוא לו מקום אחר המתאים לו, אינו מעסיק פרטי אלא משטרת ישראל בכבודה ובעצמה?"

אדרי מבקש מביהמ"ש לשים לנגד עיניו לא רק את עניינו האישי אלא ציבור שלם של עובדי מדינה לרבות שוטרים שנפצעו במהלך עבודתם הרגילה ובמקום למצוא יד מחבקת ותומכת במקום עבודתם, מוצאים עצמם מושלכים כחפץ שאין בו עוד צורך כאילו הם פגומים.

בעתירה נאמר כי אדרי התגייס לפני כ-11 שנים לשורותיה של המשטרה לתפקיד שטח מבצעי כסייר ובמחצית 2011 הוא נפצע במסגרת עבודתו עת ירד מניידת הסיור במהלך עבודתו הרגילה. בעת פציעתו קרע אדרי רצועה ברגלו ואושפז להמשך הליך שיקומי.

אולם, מצבו של אדרי לא הוטב ואף הוחמר וכל מאמציו להמשיך ולקחת חלק פעיל במשטרה לא הועילו, ולדבריו הוא אולץ לפרוש מהשירות דבר שהיווה עבורו כסטירת לחי והתכחשות לכל מה שעשה ותרם במשך שנים רבות למערכת.

לדברי אדרי, ידוע לו באופן אישי על כ-21 שוטרים ושוטרות ממרחב לכיש בלבד שפוטרו או בהליכי פיטורים (פרישה) מהמערכת בשל מוגבלות רפואית כזו או אחרת. לדבריו, ייתכן כי חלקם נתנו את הסכמתם לכך, אך מרביתם חשופים להחלטות שרירותיות של המשטרה, וכך מאחורי הקלעים "נפטרת" המשטרה משוטרים טובים שלקו בבריאותם ומותירה אותם ללא פרנסה נאותה ואף ללא כבוד.

במסגרת עתירתו מבקש אדרי מבית המשפט לחייב את המשטרה בחשיפת מידע הנוגע לפרישותיהם של שוטרים משורות המשטרה בשל מוגבלויות רפואיות במהלך השנתיים האחרונות, ובין היתר את החלטותיהן של הוועדות הרפואיות בעניינם של השוטרים הפורשים.

אדרי סבור כי בעניינו העדיפה המשטרה "להיפטר" משוטר מצטיין ומוערך שיכול היה לתרום עוד שנים רבות למשטרה. לדבריו משהחלטת "הפרשתו" מהמשטרה בפרישה כפויה מבלי שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים ומבלי שניתן נימוק כלל, וודאי שלא נימוק משכנע לפיטוריו, רשאי ונדרש בית המשפט להתערב בהחלטת המשטרה שניתנה בחוסר סבירות קיצוני.