פס"ד מהפכני: עובדי המדינה בחוזים אישיים מהווים יחידת מיקוח נפרדת

העובדים בחוזים אישיים בשירות המדינה מהווים יחידת מיקוח נפרדת וההסתדרות אינה הארגון היציג שלהם. כך קובע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

בנובמבר 2011 התיר ביה"ד הארצי לעבודה להסתדרות לקיים שביתה כללית במשק למשך 4 שעות לאחר שקודם לכן הודיעה ההסתדרות לממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר על שביתה המתייחסת לכלל המעסיקים בשירות הציבורי, על-רקע פגיעה הולכת ונמשכת בעבודה המאורגנת תוך העסקת עובדים בצורות העסקה שלא במסגרת ההסכמים הקיבוציים.

לאחר מכן התנהל משא-ומתן קיבוצי בין המדינה להסתדרות בעניינם של העובדים בחוזים האישיים ועל-רקע זה ביקש אחדות-ארגון עובדי החוזים במגזר הציבורי מביה"ד לאסור על המדינה מלחתום על הסכם קיבוצי אשר יחול על העובדים בחוזים האישיים המועסקים בשירות המדינה עם ארגון כלשהו למעט אחדות.

ארגון אחדות טען בפנייתו לביה"ד כי המדינה החריגה במפורש את העובדים בחוזים האישיים ולא החילה עליהם זכויות והטבות שונות אשר ניתנו אך ורק לעובדים אשר חלים עליהם ההסכמים הקיבוציים, ומאידך כאשר מדובר בפגיעה בזכויות והפחתת שכר הדבר חל על העובדים בחוזים האישיים בדרך של חקיקה.

המדינה טענה כי במתכונת ההעסקה בחוזים אישיים אין ארגון עובדים מייצג את העובדים במשא-ומתן על זכויותיהם ותנאי עבודתם, וכי יחידת המיקוח במדינה היא אחת והארגון היציג בה הוא ההסתדרות, למעט ארגונים מקצועיים דוגמת הרופאים והמורים.

ואולם ביה"ד האזורי קבע כי יש להכיר בעובדי החוזים האישיים עליהם לא חלים ההסכמים הקיבוציים כיחידת מיקוח נפרדת בשירות המדינה הן על בסיס הסכמת הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים והן לאור התכלית לפיה יש לאפשר לקבוצת עובדים זאת לממש את זכותם להתארגנות.

ביה"ד השתכנע כי ההסתדרות אינה פועלת להסדרת תנאי העסקתם של העובדים הללו אלא היא מנהלת משא-ומתן לצמצום היקף ההעסקה בחוזים אישיים כאשר כיום מעל 12% מכלל המועסקים במדינה הינם עובדים בחוזים אישיים, ללא כל הגנה ארגונית וללא יכולת לנהל משא-ומתן עם המעסיק בנוגע למעמדם ולתנאי העסקתם.

עוד קבע ביה"ד בפסק דינו כי המדינה לא הוכיחה כי לעובדים אלה ניתנה הזכות לבחור להיות מועסקים תחת ההסכמים הקיבוציים, ובמקרה הנדון הותרת קבוצה כה גדולה של עובדים אשר בעל כורחם מועסקים בשירות המדינה בחוזים אישיים ללא יכולת להתארגן אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם ערכי המשפט הקיבוצי.

ביה"ד קבע כי העובדים בחוזים אישיים מהווים יחידת מיקוח נפרדת וכי ההסתדרות אינה הארגון היציג של עובדים החוזים האישיים בשירות המדינה.

ואולם המדינה אינה משלימה עם פסה"ד ועל כן הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה במסגרתו היא טוענת כי פסה"ד מעמיד את משפט העבודה הקיבוצי על הראש ועלול לגרום לבוקא ומבולקה במערכת יחסי העבודה הקיבוציים היציבה בשירות המדינה.

לדברי המדינה ביה"ד האזורי קבע כי יש לקרוע את יחידת המיקוח-היא כלל שירות המדינה ולערוך ניסוי במערכת יחסי העבודה הקיבוציים בשירות המדינה. המדינה מבקשת לאמץ את עמדתה לפיה במרחב הקיבוצי במדינה קיימת יחידת מיקוח אחת היא כלל עובדי המדינה ובכללה הן אלו המועסקים בחוזים מיוחדים והן אלה בדירוגים המקצועיים המועסקים תחת ההסכמים הקיבוציים הקיימים.

המדינה מדגישה בערעורה את ההשלכות ההרסניות של קביעת פסה"ד לפיה העובדים בחוזים האישיים מהווים יחידת מיקוח נפרדת וכי פסק הדין מרוקן מתוכן את ההעסקה בחוזים האישיים ועלול להביא לערעור היציבות ביחסי העבודה הקיבוציים במדינה.

המדינה סבורה כי אם כל יחידה ארגונית תוכר כיחידת מיקוח עלול להיווצר כאוס וכי פסה"ד יוצר במו ידיו ייצור כלאיים חדש ממש אנדרוגינוס לפיו יהיו שני מערכים של הסכמים קיבוציים שונים ומקבילים לגבי עובדים באותו מפעל ובאותם עיסוקים שכל אחת מהן נשלטת על-ידי ארגון עובדים אחר.