גרוניס: הזכות לבחור ולהיבחר אינה מוחלטת

גם אם נניח שהזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית, אינה אינה מוחלטת. לפיכך, לא כל חוק הפוגע בה ייפסל לאלתר. כך אומר (9.9.13) נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

גרוניס והשופטים חנן מלצר ודפנה ברק-ארז דחו את עתירתו לבג"ץ של תא"ל (מיל.) מוטי פז, אשר ביקש להתמודד לראשות עיריית טבריה. מועמדותו נפסלה משום שבדצמבר שעבר התמודד לראשות המועצה האיזורית חוף השרון, והחוק קובע צינון של 18 חודשים בין בחירה או היבחרות בשתי רשויות מקומיות שונות.

לדברי גרוניס, "ההיגיון מאחורי ההוראה הוא פשוט: למנוע ניוד קולות והשפעה על תוצאות הבחירות על דרך שינוי מלאכותי של הכתובת במרשם האוכלוסין". אמנם, הוא מוסיף, ייתכן שבמקרה מסוים אין המדובר בשינוי מלאכותי, אך החוק קובע חזקה שאין אפשרות לסתור אותה. כך הוא עושה גם לגבי גיל הבחירה: ייתכן שנער בן 16 יהיה בעל בגרות נפשית ואינטיליגנציה גבוהות משל בני 17, אך החוק קובע את גיל ההצבעה ואין דרך לחלוק עליו.

עוד אומר גרוניס, כי אין לקבל את בקשתו של פז ולהורות לשר הפנים לרשום אותו בפנקס הבוחרים של טבריה. הוא מסביר, כי היענות לבקשה משמעותה שהשר יוכל להתעלם מהוראה מפורשת שבחוק, בעוד שאין בו כל רמז לקיומה של סמכות כה מרחיקת לכת. פרשנות זו אף מבקשת להעניק לשר הפנים, שהוא גורם פוליטי, את הסמכות לקבוע מי יוכל להיבחר - והדבר אינו עולה בקנה אחד עם תכליתם והגיונם הפנימי של דיני הבחירות.

פז הוא בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים והיה מפקד סיירת הצנחנים ומפקד אוגדה, ועל-רקע זה נמנע בג"ץ מלחייב אותו בהוצאות. פז יוצג בידי עו"ד גדיאל בלושטיין, את המדינה ייצגו עוה"ד עמרי אפשטיין וענר הלמן, ואת הכנסת - ד"ר גור בליי.